[ליצירה]
גדל וצמח גדל ופרח
הנה צררתי הצרעת, ונתתיה בקן צרעות
עת צורר יַצור על צורתי
אקרא אל צורי יוצרי
שאין כמוהו צור באלהים
ממנו צורתי,
בחירתי אשר אבחר.
[ליצירה]
מעניין..
ב"ה
אני לא הרחיב אבל נקודה על הפילוסופיה של האור מהמבט שלי ברגע זה.
יש ואתה רואה אדם והוא מואר באור, והנך נפעם מהאור.
יש ותשתוקק לאדם המואר או יותר לאור המאיר אותו.
אך רבי המעלה יהיו צמאים למקור..
[ליצירה]
וואו, חזק מאד!
הפער בין הרצון להתקדם לבין הרצון להשאר אי שם בנקודת ההתחלה, שהיא אחת הנקודות הגבוהות במציאות, מעין 'זיכרון ליום ראשון' בו התחיל הכל, מה שנקרא התחדשות שהיא נוגעת לא נוגעת..
והמרחק הזה שדווקא הוא זה שמחזיק את הקשר, כמה שזה ככה..
והפיסקה האחרונה שהיא מבטאת ביותר את ההמשך הכנראה מוכרח - 'שבירת הכלים' שהיא הנקודה בה אין מקום בכלי (גוף) להכיל את האור העצום הזה שהתגלה (האהבה).
(ומספרים באגדות שמכאן מתחילים להיבנות..)
תודה