[ליצירה]
למה אני תמיד אחרי כולם?!
יופי-טופי! ממש אהבתי.
יש יופי, מין צדק עלילתי, בכך שההתרסה הכי חזקה כלפי העולם שהיתה לשירלי, נמוגה מעצמה כשפגשה את אבירם.
חומות צריך לפעמים לשבור, לכבוש בסערה או להמיס. אבל לפעמים, החומת הן חד-כיווניות. גש מהכיוון הנכון, "והתבוננת על מקומו ואיננו".
[ליצירה]
מממ....
תודה על התגובות. ממ נדמה לי או שיש נטיה לנשים להגיב בחוזקה על סיפורים כאלה יותר מאשר גברים?
נ.ב.ההדגשה המסיבית לא מכוונת, אבל אין לי מושג איך למחוק אותה. רק הפלאש בק אמור להיות נטוי ומודגש.
[ליצירה]
ואולי
זו הדרך היחידה לחיות , בין הצורך לשתוק את אותם רגעים ובין הצורך to put them down in words, כשכל פעם ידו של צורך אחר על העליונה....
עוררת בי תהייה כתמיד:-) תתקרבי עוד- - -
[ליצירה]
וואו
מזמן לא נתקלתי במשהו משובח וחף מכל פלצנות. לענ"ד עניין הכיסא בסוף נראה כאילו מאולץ, כי רק לבעל כיסא "מותר" להתייחס ככה לסיטואציה הזו. אולי זה נכון בעצם. בכולופן, אתה מוכשר בטרוף
[ליצירה]
מממ...
ילד, לענ"ד בכלל לא מדובר ב"זמן חופשי" לעצמך. יש תמיד אנשים שזקוקים ליותר מרחב או פחות, וכל זמן שמתאמים בין המרחב הנדרש לקירבה הנדרשת לכל אחד- זה עובד טוב. רק שבנקודות מסויימות זה לא שאתה צריך חופש לעצמך, אלא יותר חופש ממנה, מהילדים, ואז זה לא נגמר כי תמיד חוזרים ל"מסגרת" ומיד רוצים שוב לברוח ממנה..