[ליצירה]
כובשת אותי נפשך האצילית
"אורגת ציפייה רכה
בחוטים של תכול וורוד
מקשטת בריקמה
של פרחים לבנים..."
יקירתי, המלים הרכות הללו, עושות לי קווצ' בבטן, כאילו מסתובב/ת שם תנוק/ת בתכול וורוד.
בין אם כן ובין אם עדיין, נפלאה האמונה והתקוה שאת שוזרת בדברייך.
חזקו ואמצו
כּנרת, מתפללת
[ליצירה]
"עד שאמצא בעצמי את מקור הגעגוע" - אין צורך במלים שלי, שלך נהדרות דיין :))
רביעיתוש, את מדהימה בהתקדמות שלך, בשלווה ובאומץ, המשיכו כך, ללא חששות.
התגעגעתי, ואת יודעת...
אוהבת - כּנרת
[ליצירה]
ושוב איתך... :)
יקירה, באתי להתנשב תחת צמרותייך
ונוכחתי כי פקוחות עינייך
הולם ליבך בתנועה, בענווה
וכבר אין צורך להיות עוד שקופה,
יפה את כתרצה
ורק תפילה כאן נחוצה
להיות משכנכם, אהבה רצופה
בשביל אשר בקשת ואליו ייחלת
ותמיד תמיד לנוע
בכוון הגעגוע,
לחוש באור הזרוע.
נהדרת את,
שלך, כּנרת
[ליצירה]
"אהגה מבין שפתי תיבה תיבה..." - איזו תשומת לב לתפילה שבלב יש בשורה זו. אחח, תיבה תיבה - מה אהבתי.
רביעית יקירה, צהר פתחת אל חדרי הנפש, מי יתן ויתמלא מבוקשך זה, ויבוא בשערי אהבה וחמלה, שאף הם אינם נעולים. (לדעתי העניה).
חג שמייח גם לך יקירה,
כּנרת
[ליצירה]
אהבתי במיוחד "ידע הוא פורמולה של קשקוש"
ו"שמסננות תרבות פוגמות בהנאה ראשונית"
מסכימה לחלוטין - צריך לחוש מתי להשתמש באינסטינקטים ולתת להם יותר מקום בחיי היום יום שלנו. פחות לפעול עפ"י תכתיבים ותדריכים.
אבל גם לא להשליך בזלזול את אותם "קיצורי דרך" שאחרים טוו לנו מניסיונם ובחכמתם.
אז הסוד הוא כמו תמיד באיזון, בשקילה, לא?
ולגבי הכתיבה - איזה עושר שפתי ואיזה זרימה עם הרעיון ואיזה עולם מושגים רחב.
פשוט מקסים!!!
[ליצירה]
"לפעמים הוא טוב לעתים הוא רע,
תמיד עדיפה עליו נעילה".
איזה משפט חכם!
לא סתם אמרו חזלינו כי חיים ומוות ביד הלשון!
אכן לכל אדם יש סוד
ולעתים יש אנשים שהם כולם סוד...
תודה!
[ליצירה]
גם אני רוצה ללגום
מתווי המעיין...
מקסים
תוך כדי קריאת השיר התנגנה לי בראש מנגינה קסומה המורכבת מגיטרה שכשוך מים וגם חליל...
(משום מה מעיין מתקשר לי בראש לחלי).
אהבתי...
[ליצירה]
מאוד עוצמתי
כתוב כ"כ יפה ומעביר היטב את התחושה והכאב
גם ללא מילות צער החוזרות על עצמן...
זכית להכיר אישה נפלאה וזה המון!
כי
בזיכרון יש כוח
בזיכרון יש עוצמה
גם אם לעתים קרובות
הוא מעלה דימעה
וכאב
ומושך בחוטי הגעגוע
וחוסר ההשלמה
הוא עוטף אותנו בנוסטלגיה רחוקה
שנדמה שרק אתמול הזיכרון היה
וגם עם מתעוררים ממנו למציאות בידיים ריקות
הוא ממלא את הנשמה בהקלה
שלא נשכח...
[ליצירה]
קוראת ומה שעולה לי לראש "יגעת ומצאת תאמין!",
כשהייתי קטנה היינו צועקים את זה בדבקות וכ"כ בטוחים שזה נכון, אני מקווה שהאמונה בכך והיגיעה לא נשחקו...
אהבתי במיוחד את הביטוי "מכרות הנפש"!
היטבת לתאר גם את התליך גם את היעד וגם את העוצמה והנחישות.
תודה ששיתפת - זה מקסים :-))