[ליצירה]
כובשת אותי נפשך האצילית
"אורגת ציפייה רכה
בחוטים של תכול וורוד
מקשטת בריקמה
של פרחים לבנים..."
יקירתי, המלים הרכות הללו, עושות לי קווצ' בבטן, כאילו מסתובב/ת שם תנוק/ת בתכול וורוד.
בין אם כן ובין אם עדיין, נפלאה האמונה והתקוה שאת שוזרת בדברייך.
חזקו ואמצו
כּנרת, מתפללת
[ליצירה]
"עד שאמצא בעצמי את מקור הגעגוע" - אין צורך במלים שלי, שלך נהדרות דיין :))
רביעיתוש, את מדהימה בהתקדמות שלך, בשלווה ובאומץ, המשיכו כך, ללא חששות.
התגעגעתי, ואת יודעת...
אוהבת - כּנרת
[ליצירה]
ושוב איתך... :)
יקירה, באתי להתנשב תחת צמרותייך
ונוכחתי כי פקוחות עינייך
הולם ליבך בתנועה, בענווה
וכבר אין צורך להיות עוד שקופה,
יפה את כתרצה
ורק תפילה כאן נחוצה
להיות משכנכם, אהבה רצופה
בשביל אשר בקשת ואליו ייחלת
ותמיד תמיד לנוע
בכוון הגעגוע,
לחוש באור הזרוע.
נהדרת את,
שלך, כּנרת
[ליצירה]
"אהגה מבין שפתי תיבה תיבה..." - איזו תשומת לב לתפילה שבלב יש בשורה זו. אחח, תיבה תיבה - מה אהבתי.
רביעית יקירה, צהר פתחת אל חדרי הנפש, מי יתן ויתמלא מבוקשך זה, ויבוא בשערי אהבה וחמלה, שאף הם אינם נעולים. (לדעתי העניה).
חג שמייח גם לך יקירה,
כּנרת
[ליצירה]
שיר חמוד :-)
(מתאים גם לילדים ברוחם :-))
רק כמו לאה גם לי הפרעה השורה-
"ייקח אותי לגן ללימודים"
אולי הייתי מוסיפה פסיק בין גן ללימודים או ו"ו החיבור- כדי להבהיר שהכוונה בלימודים היא לא לגן אלא לבי"ס (לא הייתי משנה למשחקים - כי זה פוגם בחריזה).
תודה לך מאוד נהנתי - החזיר אותי אחורה לימי הגן והחלומות הכ"כ פשוטים ותמימים.
איזה כיף!
[ליצירה]
מדהים
תמיד אני אומרת שהנחמה היחידה היא בזכרונות.
ואת הצלחת לבטא נורא נוגע וציורי את כל הזכרונות...
אפשר לשלוח אותך ל"אוהבת את האיש הזה" שלי? - עוסק באותו נושא מזווית קצת אחרת (או אולי לא אחרת...) .
תודה - ריגשת אותי
[ליצירה]
בעז-
תודה רבה על תגובתך,
נכון זה דומה יותר לתפילה
(בעצם, כשאני חושבת על זה - זו מן תפילה אישית שלי...)
יש לך הצעות איך להפוך את זה ליותר שירי?
(כי לי לבד קשה "לשפץ" דברים שכתבתי - זה זורם בפעם אחת וזהו...)
ושוב - תודה :-)
[ליצירה]
ויצא משהו חדש וחדש זה טוב :-)
אהבתי את הרעיון של כתבה מכוונת מתוך רצון לתאר טוב :-)
אם מחפשים את הטוב - בסוף מצליחים למצוא ואז גם כל ההסתכלות על המציאות מסביב הופכת לנעימה יותר :-)
בהצלחה!