[ליצירה]
התמציתיות - גרמה לי לקרוא שוב ושוב,
מאוד קצר
אבל מאוד אומר הכל...
כנרת - השארת אותי פעם שנייה בערב אחד ללא מילים :-))
תודה לך על יצירה מיוחדת...
[ליצירה]
בחיי שאבתם אותי :))
תודה לכם על ערבול השירה ללא מלים
על מרקם האגדה והסחף
על שורת המחץ ,
ההכירות האישית, והקסם,
ועל השבח שעלינו לשבח למי שאמר
וברא כּנרת עם שיחים, סודות ואהבות :)
ומחר, יצייר הבוקר שמיים חדשים
כּנרת,
מודה ואוהבת :)
[ליצירה]
הכי אהבה
בהחלט הגיעה השעה להעיר חלום
להושיט יד ולפגוש יד אחות,
כזו השתדלות לאופטימיות, מקרינה חיוניות בחזרה.
אם ביכולתך להתבונן ביצירת הבריאה
לזכור שברך אותך בעולם נפלא
הרי שמבטך הוא הכי-הכי
של אהבה
מקסים שי :)
צללי בין ערביים רוגעים
כּנרת
[ליצירה]
לא מאמינה
אין לך ים, ואין לך שקיעה? ואין לך הוא... אויש, מסכנה אה?
ומה בכך, מה עם כל מה שיש לך, בית חם, הורים, חברים, ידיים ורגליים לסייע למי שבאמת אין לו.
ואם תפקחי את העיניים, תסתכלי סביב תראי כמה דברים טובים יש לך באמצע החיים, ים רחב גדול, שקיעה באדום וזריחה בזהוב, וגם הוא אי שם באופק...
טיפה סבלנות, הוא יגיע, בנתיים ציירי לו משהו על החול בחוף:)
ואת מזה צודקת, השלמות הזו, היא אשלייה, שאפילו אגדות כבר לא כותבים כך.
והנה אשלח כמה כמה גלים להרטיב לך את החול, שתוכלי לכתוב עמוק, שלא ימחק, עד שהוא יופיע:)
את מותק, אני מתה על התמימות הזו.
אהבתי אלייך
כּנרת
[ליצירה]
התלבטות אמיתית, וגם כואבת.
קטונתי מהבין בשידוכים, אך מה הקשר בין להיות פתוח, לשליטה על הרגשות?
אם אתה לא פתוח, אז אתה יותר שולט ברגשות?
ומה זה בכלל פתוח?
אולי נכון לאמר טבעי, פשוט?
החיבור בין שכל לרגש - מסתבר שזו עבודת חיינו.
אנו אומרים כל יום בתפילה "שירו לו זמרו לו..." וכו',
ר"ת של שי"ר זה: שכל יכולת רגש.
אנו ניגשים לתפילה מתוך הרמוניה ואיזון בין הכוחות הנפשיים שלנו.
ושידוכים זו תפילה, לא?
[ליצירה]
שוטי שוטי כּנרתי, הים כ"כ גדול...
משו אתה. בחיי נהניתי מה(ת)גובה (יש לך סולם בשבילי? :)
ובעת רחמים בין השמשות...
ובעת תישק חמה לים הצללים
ישתקפו קרני אדם
בטיפות הזערור
ופלא מצגי ערפילים
יסחטו מן האנוש
תשואות תדהמה.
ועוד רז אחד לך אתוודה
מחמת, ויען כי הנפש אשר חשקה
לצלול אל עומקה של יצירה,
חסרה דעתה ולא תבין, אף לא באחת
מן הפעולות הנצרכות,
כנראה היה זה חלום וגם הוא עבר
ועליה נגזר לחיות,
בשלווה עם רדידותהּ
ואל עומק השיר ותפארת היצירה
בא לא תבוא :)))
הו, עתה אין לי כלום בעולם
אין לי, אין לי דבר
כּנרת משייטת:)))))
[ליצירה]
באמת זה לא משנה אם אנשים יאהבו את השיר (למרות שזה מחמיא). משנה מה אני מרגיש כלפי השיר שלי, הכתבים שלי, האני שלי, העצמי שלי. זה מה שבאמת משנה, כי אם את אלו אני אוהב, אזי אהבתי מקרינה לכל.
עד כאן, דעתי הדלה,
אהבתי את האומץ להמשיך לכתוב. זה טוב.
שבוע מלא חדוה ויצירה.
[ליצירה]
טליה יקרה,
את שמה לב מצוין, למה שקורה, את כואבת את המציאות הקשה, וכמו רבים מאיתנו, את גם מבולבלת.
מה רוצים ממך, ויותר חשוב זה מה את רוצה מעצמך,
לא, את לא עיוורת, אך לכל אחד יש משקפיים משלו, וזוית ראיה משלו. ואנחנו יודעים שלא שרון מנהל את העיניינים, גם לא הרבנים (עם כל הכבוד), וגם לא הסיטרא אחרא, אלא רק הקב"ה מנהל כאן את העולם, ולכן אליו צריך להמשיך להתפלל, כמו שאת עושה.
יישר כח.