א. על לא דבר.
ב. נראה לי שהפסיק חוסם את השורה, ודווקא לה יש לתת מרחב, כמו זה שיש לשקט אשר אין לו גבול.
יכול להיות שלא הבנתי את השיר כמוך, אבל בראייתי יש כאן נסיון להעצים את השקט עד כדי ש"יצרום" באזניים. לכן, כאשר נאמרת שורת השיא של השיר - תני לה לפחות את המרחב הראוי לה, שחררי אותה מזרועות הפסיק.
את תראי כמה זה יעשה לה טוב...
תודה על התגובות. אם חשבתי עליו הרבה לפני? לא יודעת, זה פשוט תחושה שיצאה ובאה לידי ביטוי פתאום. וזה היה מזמן, לפני יותר משנה. נחמד שפתאום נזכרים ביצירות מהעבר....
תודה :)
[ליצירה]
תשובה
א. על לא דבר.
ב. נראה לי שהפסיק חוסם את השורה, ודווקא לה יש לתת מרחב, כמו זה שיש לשקט אשר אין לו גבול.
יכול להיות שלא הבנתי את השיר כמוך, אבל בראייתי יש כאן נסיון להעצים את השקט עד כדי ש"יצרום" באזניים. לכן, כאשר נאמרת שורת השיא של השיר - תני לה לפחות את המרחב הראוי לה, שחררי אותה מזרועות הפסיק.
את תראי כמה זה יעשה לה טוב...
[ליצירה]
אותו ארמון שבנית ילדי,
שגלים בו שברו חומותיו
שהים בו שפך זעמו
ומימיו
שאבד במצולות
חוף וזרות
יקום מחוזק
וישכן בו מלכות....
רעיון חמוד, ניסוח קצת מליצי מדי בבית הראשון....
[ליצירה]
עיצה מצויינת וגם הביצוע :)
כדאי להוריד את וו החיבור בשורה השלישית (שהיא גם הלפני האחרונה...)
אכן בית שעומד בפני עצמו ומחזיק יצירה ברוב כבוד ויופי :)
[ליצירה]
מצויין- כתיבה נפלאה (וממך יהונתן לא ציפיתי לפחות!) משחק המילים עשיר, מגוון, מתוחכם ויפה. התכנים ואופן שזירתם - פשוט משובח!
[ליצירה]
[ליצירה]
הדיוק החד כ"כ באופן מיוחד כ"כ של תיאור דבר... דבר...
דבר חזק כ"כ, רגש עד, שתמיד מפעים ומעצים כל רגש ואירוע הנילווה לו. אח, הגעגוע הקדום, אוייבנו הוותיק שחבר לריקנות ולבדידות - וכך נוצרה אג'נדה כואבת של רגש קדום וטהור.
[ליצירה]
מזכירה לך אהבה, וגם:
משוואה מרובת נעלמים,
קשה לפיענוח
כמו אגוז קשה פיצוח,
דורש יגיעה
תוך חיפוש אחרי פיתרון.
ואתה-
נעלמת כאחד המשתנים
כשאני השתניתי,
כאחד הנעלמים
ונשארנו נטולי תשובה...
תגובות