[ליצירה]
איזה יופי את כותבת. זורם, כואב, לא רגשני אבל מרגש. היה ברור לי שהסיום לא הולך להיות אמריקאי, וטוב שכך. בכל זאת איפשהו קיוויתי שישאר לפחות פתח תקווה...
(ומזל שלא שלחת לי את זה לפני המבחן, זה לוקח זמן לא מבוטל לקרוא סיפור כזה פעמיים, ומעורר רגשות, שזה לא בריא למבחנים.)
[ליצירה]
רות סוף הדרך
אפשר לקרוא לזה סיפור נגד התנתקות....
זה כתוב מצויין, ממש ללא רבב, ועצוב כדבעי.
הקטע של פיברוק התמונות לסבתא ממש מצמרר
וטוב שאין סוף הוליוודי של חתונה עם המוכר.
ובכל זאת- מחכה לסיפורים שמחים.
[ליצירה]
...
היי, ביבל...
ממ..
בהתחלה הפריע לי קצת שלקחת נושא שהוא לכאורה כ"כ לעוס...
אבל.. עשית את זה ממש ברגישות, ויפה..
אהבתי את הכתיבה הלא כרונולוגית, ואת סגירת המעגל בסוף.
רק.. לדעתי, פשוט התבקש שהמשפט האחרון יתייחס ל"חמודה". לא יודעת...
[ליצירה]
ישמרני אל, זה נפלא.
התיאורים בהתחלה נהדרים, הצורה בה בלי בכלל להרגיש אנחנו עוברים מתקופה לתקופה, צורה מאוד זורמת לעומת הנושא הכבד שעומד ברקע.
כלכבוד, מורגן, זה נהדר.
חוצמזה, שלא נדע מצרות שכאלה.
[ליצירה]
רסיס מותק,
You can do better than that.
ז'תומרת, התיאורים שלך נחמדים, אבל "סיפור קצר"? אני לא בטוחה. יותר בכיוון של "קטע".
ודי להתחזות לפירות באמצע הלילה.
[ליצירה]
יו, ממזר,
מתה על השיר הזה! אם כי יותר מזה אני מחבבת את השורה האלמותית "אני סובל מפיצול אישיות, גמני! גמני! גמני!" ואת "עיניה עיני שקד, אפה חמוד כמו בוטן ושיניה קטנטנות כפיסטוק" וגו'.
[ליצירה]
או,
כלכבוד לת"ש שהצליחה להוציא ממך סופסוף משו כזה אמיתי ונהדר ומלא נטיפי קרח, מסור לה את הערכתי הכנה ואגב כך טפח על שכמך על טוויית הרעיון במילים הנפלאות שלך.