צל ממני רד
צל צלה של אשה,
כבה פנס הרחוב
המאיר עליי,
דומייה השתררה
לעת ערב
ברחוב הצר והמעיק.
משהו בכל זאת
מבליח ומאיר,
נראה כפנס קסם
מונע כח טמיר.
האור שבחובי
המציף את נשמתי
יפלס הדרך הישרה
אל המכורה
אל התקווה
שבאהבה.
26/2/03
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
---
ואו
זה נראה כאילו יש השתקפות של דמות הכלה במראה-בגלל הדמות המסבה פניה.
ואולי הדמות המסבה פניה היא דמות עבר, דמות הרווקה, באותו שבריר רגע לפני שנכנסה בעול הנישואין .
לדעתי גוש הפס הצהוב מסמן את אותו שבריר שנייה (הזמן הצהוב) המותיר את העבר בצורת הצבעים הקרים של רכס ההרים (כחול, ירוק)בעוד העתיד מסתמן בצבע לבן ובפרחים
"עתיד סוגה בשושנים"
יפה היא יצירתך הנותנת פתח לפרשנויות רבות :-)
[ליצירה]
בעקבות דבריו
ואם ארצה לשבת ליד הפאסטית והיא לא תסכים ?
אז מי יתערב בכדי לאמת שאכן אשב?
ואם יקרה מצב טבעי (ישראלים או לא?) שפתאום אחת הבנות או אחד הבנים מגלה שם את חבר שלו הג'ינג'י עם הכיפה של צבי הנינג'ה -זה שהיה איתו בסיירת.. וכך תתפתחנה דבוקות של אנשים:
קבוצות של 2-3 חבר'ה שלא יתערבבו אחד בשני...
חשבתם על זה ?