אנו כובלים עצמנו כאן,
כדי להיפתח,
עם קשר קול תפילה,
שמעולם לא נח.
אך בכבילת חורבן,
דומה שקצת נשכח,
כי מקומנו שם,
בעֵבֶר המוזנח.
רן *
-
"La vida es del color del que yo quiera verla..."
(החיים יהיו בצבע שבו אני ארצה לראות אותם)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] --- הו, צודק. ופעם אחרת, סורי, אסביר לך על מודל זה. [ליצירה]
- [ליצירה] ---- שנזכה לתפילות טובות. באמת. [ליצירה]
- [ליצירה] --- אני מאוד אוהב את דרך התיאור הזאת, ששוזרת את הפרטים לפזל. זה חזק. [ליצירה]
- [ליצירה] --- 8,000. ותודה. [ליצירה]
- [ליצירה] --- מוזר, אני לא זוכר שקראתי את זה. [ליצירה]
- [ליצירה] מנחם--- ה"פזילה" הצידה זו זכותך כמובן, בתור בעל האתר. אבל היא ממש צרמה לי אישית. [ליצירה]
- [ליצירה] --- מר קלקלייהו! וואו, איזה יופי. מר קלקליהו. גררררר. אני עייף מדי. עייף מדי. עייף מדי. לילה טוב, מר שמואל קלקליהו [ליצירה]
- [ליצירה] כן, אבל... קודם כל, גם אני דובר ספרדית. למדתי, ואני מדי פעם זורק משפטים עם אמא שלי, ויש לי חבר שאני מדבר איתו בספרדית כשאנחנו לא רוצים שיבינו (אוי, היום דיברנו הרבה) אבל זה לא אידיאל. לדעתי, לעניותה אם תרצה, השפות האלו צריכות להיעלם. אנחנו יהודים ואנחנו ישראלים ועברית זאת השפה שלנו ואין שום סיבה שנשתמש ביידיש או בלדינו. (אל תראה את זה כתגובה לשיר, כי הוא אכן יפה) [ליצירה]
- [ליצירה] --- ורק את שיר הפרידה ממני, הוא לא מחזיר הילד. ----- נקמתי לא תאחר להגיע. :) (פורום תרבות השתלט על אתר צורה) [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים! זה הזכיר לי קצת את שרה מ"ארבע אמהות" של שפרה הורן שהיתה מכינה מי-ורדים שכולם היו אוהבים. יש בסיפורים שלך הרבה דברים שמראים על האינטרקציה בחברה, איך דברים נוצרים, ואתה יוצר כל מיני ניגודים מרשימים. בסיפור הזה יש העברת מורשת. אם להתעמק - קלרה למדה שיש דברים שהיא לא צריכה לנצור בלבה כי היא לא תמיד תהיה, אלא להעביר לדור הבא. ובתיאבון עם המיספאן הזה! [ליצירה]
