אנו כובלים עצמנו כאן,
כדי להיפתח,
עם קשר קול תפילה,
שמעולם לא נח.
אך בכבילת חורבן,
דומה שקצת נשכח,
כי מקומנו שם,
בעֵבֶר המוזנח.
רן *
-
"La vida es del color del que yo quiera verla..."
(החיים יהיו בצבע שבו אני ארצה לראות אותם)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מעדיף להיות אופטימי ולהאמין שכל בוקר בחיי הנישואים מלא באאהבה, שגם בירידות ובמשברים עדיין עפים ניצוצות של חיוכים. [ליצירה]
- [ליצירה] --- זה שיר נוגע, אבל השורה 'אני שנייה עוצרת' לא מתאימה כ"כ למשלב הלשוני שלו. [ליצירה]
- [ליצירה] --- אבל אני לא נוהג, חס ושלום! פשוט הנסיעה הזו בכביש 57 או 59 היתה כזו ארוכה ולא נגמרת, והקטע הזה, שהוא חלק משיר, נכתב כאנטיתזה לקטע שכתבתי בשלב מוקםד יותר בנסיעה, על זרימתה בכביש 2. ובימינו אנו, פונים מכביש 70 מזרחה, המון מזרחה, ומכביש 66 מערבה, המון מערבה, עד מחלף עירון, ובדרך תוהים למה אילנה דיין פוחדת לנסוע שם. רן, אחד שאוהב את כביש 6, וששמח שגרם לחיוכים. [ליצירה]
- [ליצירה] --- כתית וצפם מרחבים יציפה היו לא מובנים. [ליצירה]
- [ליצירה] ]--- זה מתוק, המסרשבסוף, הנתינה המחוייכת הזו. לא הבנתי בוודאות אם המאורע שכיוונת אליו הוא החזקת נר הבדלה, אבל לא חשוב כל-כך. אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] --- חמוד מאוד. מחייך. כלנית, קצת רמה. [ליצירה]
- [ליצירה] --- כדאי לקרוא. גם לדעתי, ביטאת את הרעיון בצורה נהדרת. אבל צריך להתעמק בזה. מצויין! [ליצירה]
- [ליצירה] - :) [ליצירה]
- [ליצירה] --- הו, זה יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] --- עברתי עכשיו על כל התמונות שלך. נורא נורא יפה [ליצירה]
