אנו כובלים עצמנו כאן,
כדי להיפתח,
עם קשר קול תפילה,
שמעולם לא נח.
אך בכבילת חורבן,
דומה שקצת נשכח,
כי מקומנו שם,
בעֵבֶר המוזנח.
רן *
-
"La vida es del color del que yo quiera verla..."
(החיים יהיו בצבע שבו אני ארצה לראות אותם)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] --- כן, זה באמת נוגע. [ליצירה]
- [ליצירה] --- מהי הטענה המסתתרת מאחורי היצירה הזו? זעזוע מכך שערכים מוחלטים לא מצליחים לקעקע את הנבזיות, אבל דחפים רגשיים ארעיים ואקראיים כן? --- אני מסכים איתך ועם חתלתול. ולמען האמת, קראתי כמחצית מן היצירה (השעה 3:08). [ליצירה]
- [ליצירה] --- ואני עוד לא הבנתי אם יש לקטע העצוב הזה, והיפה הזה, קשר אלי. [ליצירה]
- [ליצירה] --- חמוד! מתוק! נהניתי! [היה מוזר לי שבחרת דווקא בתמהונים לייצג את הריקנות.] [ליצירה]
- [ליצירה] --- באמת נחמד, נפש תאומה. :) [ליצירה]
- [ליצירה] --- זה גם קטע שראוי לזכור. [ליצירה]
- [ליצירה] --- ה'ש' בצירוף 'שבו חשפתי את הנשמה' לא מרמז לטימיון? (כי אני הבנתי שנשמתך נחשפה בטמיון) [ליצירה]
- [ליצירה] איזה רומנטי הפגישה הראשונה עם האחת והיחידה? גם לי קורה שבהרבה מצבים בא לי לכתוב. בדרך-כלל זה סיפור, אבל גם שירים. שיר לוקח מצב כלשהו ומעביר אותו מחדש במילים, מקפיא אותו. זה ממש מקפיא את הזמן והופך אותו למחוייך ויפה. (בין המילה 'קינמון' למילה 'וסחלב' יש רווח כפול) [ליצירה]
- [ליצירה] --- לדעתי, יש להוריד את זה מכאן. [ליצירה]
- [ליצירה] ---- יו! חשבתי על ה\יר הזה במשך הרבה זמן, על המילים שבו, כשאפילו לא זכרתי שהוא שיר שקראתי, ולא זכרתי שהוא קשור אלייך. מזדהה, מאוד מאוד מזדהה. [ליצירה]
