צללים, אפילו החשוכים והאפלים ביותר, קיימים רק במקום שבו יש אור.
רן *
-
"La vida es del color del que yo quiera verla..."
(החיים יהיו בצבע שבו אני ארצה לראות אותם)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אדיר. מאיפה הבאת את זה? [ליצירה]
- [ליצירה] --- מהלב. תודה. :) [ליצירה]
- [ליצירה] יפה... מזכיר את "תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר". יש לך עמדה לגבי "בורא חושך"? החושך הוא מציאות בפני עצמו, או רק העדר אור? [ליצירה]
- [ליצירה] --- לחושך, לרע, אין קיום בפני עצמו. במקום שאין בו טוב, אור, יש רע. אין רע מוחלט, ובכל אחד יש נקודות טובות. וסבל הרבה פעמים הוא תגובה שלנו למצבים, שאם היתה להם תגובה אחרת לא היה משתנה דבר, מלבד הרגשתינו היותר טובה. כתבתי את זה בעקבות מאורע מסויים, כדי לחזק את עצמי. [ליצירה]
- [ליצירה] ומה אתה עושה עם "ויבדל אלוקים בין האור ובין החושך", או "יוצר אור ובורא חושך" (שלא לדבר על "בורא רע")? [ליצירה]
- [ליצירה] --- הרע מגיע כשיש חוסר מודעות. אם למשל חבורת נערים מתעללת בחתולה, הם פשוט לא עוצרים לרגע לחשוב. עבדי זמן. אנשים לא נולדים רעים. רע זה כוחות הרע, זה הרצון לעבוד את עצמך ולא את ה', אבל הוא מאוד חיצוני. אין אדם עושה עבירה אלא אם כן נכנסה בו רוח שטות. [ליצירה]
- [ליצירה] צודק מעולם לא חשבתי על זה ... [ליצירה]
- [ליצירה] מסכימה עם כל מילה. וזה בהחלט מעודד לחיות בראייה כזו. אגב - זה מופיע בצורה דומה מאוד גם בשיר של רונית שחר: "אל תשכח שזה האור שמטיל את הצל". ולגבי "יוצר אור ובורא חושך" וכו' - התורה נכתבה לאדם. כמו שכתוב "ויחר אף ה'" וכו' - שזה ברור שאי-אפשר להגיד שלה' יש גוף. לכן לדעתי זה גם נכתב כך. ה' יצר את האפשרות לצימצום של האור, והאדם תופס זאת כחושך, בדיוק כמו שצבע שחור הוא בעצם בכלל לא צבע אע"פ שאנחנו תופסים אותו ככזה. "ויבדל א-לוקים בין האור ובין החושך" זה פשוט להגיד את זה בצורה שהאדם מסוגל לתפוס. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה לך. להוסיף אור וטוב... :-) [ליצירה]
- [ליצירה] יפה יפה פששששששששש אתה עוד תהיה המשורר הלאומי.... [ליצירה]
- [ליצירה] --- אבל כשיש אור כללי, שנכלל בכל התחומים, שאי-אפשר להימלט ממנו, שמכוון, אין צורך בכל מיני מנורות קטנות. [ליצירה]
- [ליצירה] --- אהבתי את הרעיון, את האהבה והנתינה שיש פה, ההתפעלות מכל שביב קטן של חיים, אבל לא כל-כך את הניסוח, את הסגנון, את הקללות. [ליצירה]
- [ליצירה] - לא אהבתי. לא שזה לא נחמד לראות איך לקחת את השיר המקורי ועשית ממנו סינתזה לימינו, אבל הרעיון הזה, שאנחנו בוכים ונכנסים לפסימיות בגלל במצב הזה- פשוט מבחיל אותי. כי אסור להיות כפויי טובה. תשווה את המצב של היום ללפני 60 שנה, ללפני 200 שנה. לכל הסיפורים האלו על היהודים שהשליט גזר עליהם ככה וככה... ועכשיו יש לנו מדינה, הגאולה מתחילה. וואוו. ואתה בא עם השיר הזה ומביא פסימיות. מצטער. עם ישראל חי. [ליצירה]
- [ליצירה] --- הדפסתי וקראתי. חיפשתי קודם אתרים על הר הבית ובית-המקדש, ולא כל-כך מצאתי טובים. כולנו מתגעגעים אליו. [ליצירה]
- [ליצירה] --- שיש לך כבר יצירה כזו.. [ליצירה]
- [ליצירה] --- ליד גן הפעמון, ורחוב דוד המלך, וימין משה, וטחנת רוח עם המון תמונות לתולדותיו. [ליצירה]
- [ליצירה] מעדיף להיות אופטימי ולהאמין שכל בוקר בחיי הנישואים מלא באאהבה, שגם בירידות ובמשברים עדיין עפים ניצוצות של חיוכים. [ליצירה]
- [ליצירה] ///////////// .................................. [ליצירה]
- [ליצירה] זה יפה אבל השורה האחרונה קצת... [ליצירה]
- [ליצירה] --- אינו טהור? מה שנועד להרוג אינו טהור? עכשיו עולה לי בראש שבהמה טהורה עלולה להיות מובאת להריגה, לקורבן, למצווה, ונכרתת בעזרת מאכלת. האם זה מעשה לא טהור? זה שנשק נועד להרוג לא הופך אותו לרע, כי הוא דבר טוב. כמו, למשל, שקיום הציווי להרוג את כל עמלק הוא טהור, כי מדובר במצוות ה', והרי זה בוצע עם נשק. וכמובן שצריך לשמור על טוהר הנשק. [ליצירה]
תגובות