אל דאגה,
החיוך טרם מש מפניי,
גם עת יזלו דמעותיי
יקוו הן בקצות שפתותיי,
הלוא הן-
חיוכי...
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] חמוד מאוד וקליל! [ליצירה]
- [ליצירה] יפה! מצחיק ועצוב כאחד... [ליצירה]
- [ליצירה] לא התחברתי בכלל, אני חושבת שהבית האחרון - יש בו משהו וצריך לפתח אותו קצת אחרת. הבתים שלפניו- חזרו מדי על עצמם, בלי שהחזרה הוסיפה מדי וזה היה קצת מלאה.... [ליצירה]
- [ליצירה] לא ראיתי כאן חוסר אופטימיות-כקודמיי, בעיני זוהי יצירה מעודנת, יפה, רגישה וכתובה היטב. [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד.... רב משמעות. [ליצירה]
- [ליצירה] ברוכה השבה... שנה ויצירה טובה... [ליצירה]
- [ליצירה] אכן, שקט וחם... תודה :) [ליצירה]
- [ליצירה] ילדה, זה מקסים!!!! כתוב נפלא, חיתוך יפה, מעבר השורות מתאים. פשוט- מצויין! [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים. נעים לקריאה, בעדינות ופשטות מתוארת סיטואציה ריגעית, אמיתית, ממשית מרגשת... בשורה השניה, כמדומני, יש טעות הדפסה- צריך להיות כתוב "מעיף" לא? בשורה החמישית, הייתי מעבירה את "והתיישבתי" שורה- להיות לבד, מעין פאוזה שכזאת שהיא נקודת התפנית, אבל זאת רק דעתי. וזו יצירה מקסימה. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לך ! [ליצירה]
תגובות