אלו ימי מלחמה.
על ספסל ירוק
בחצר ביתי
השמיים
צלולים כחול צורם.
את יוצאת עם גביע של קוטג'
ומתיישבת.
לא ישנתי בלילה
(את לא יודעת),
שכבתי בוהה
סופר נפילות.
באור ראשון
ראיתי ניצוץ.
קרנית עיני
השתקפה בחלון.
[ליצירה]
אני יכול לומר שאני מבין שסגנון זה מביא את הקורא לקרוא ברצף, עם הפסקות במקומות הנכונים- בדיוק איך שהיוצר רוצה. נכון? מה גם שזה יותר זורם מאשר "לרדת שורה" עם העין.
[ליצירה]
בינתיים,
פלורסנט אחד דופק כמו שצריך
ותנועת הצליל ענוגה מכל* שים נקודה
יונה* מקשקשת את המח שלה (יונה וולך, נכון?)
כמו שני ביצים במחבת היחסים
ויש מקום רהוט, לְסֶפֶר
מתאים.* חיתוך המילה דווקא כאן לא חזק במיוחד ופחות שייך. (וזהו, ספרה שלה, נכון גם כן?)
[ליצירה]
הגהינום.
מקום אהוב
וגם חשוב
לשם נגיע
נעשה סיבוב
נפגוש
את כולם
חברים
מכרים
כי כל אחד
מחביא בפנים
שד קטן
מלוכלך ועלוב
שמידי פעם
יוצא מהכלוב
ועושה בנו מעשים
מגונים
אין יכולת
ואין מעצורים
אז בואו בואו
אלינו לגיהנם
כניסה חופשית
ולא רק היום.
תגובות