[ליצירה]
עיצה מצויינת וגם הביצוע :)
כדאי להוריד את וו החיבור בשורה השלישית (שהיא גם הלפני האחרונה...)
אכן בית שעומד בפני עצמו ומחזיק יצירה ברוב כבוד ויופי :)
[ליצירה]
כל כך יפה. כדאי להוסיף ניקוד במקומות המתאימים.
ופתאום ציצית.
ומיד אחריה, שלובים כסיבי חבל ימאים ישן-
דברתורהמנייןצניעותשירישבתהלכותחברותאתפילהתפיליןמגילהבבוקר
גרורות, כמעין לוקמיה של דת
התפשטות יומיומית, תא-אמוני *שמכפיל עצמו מדי דקה
*"כרוני", הם אומרים
כרוניקה שהפתיעה*- ועדיין.
(* צמצמתי הרווח)
*ואני..משתדלת לחשוף אותך לשמש. * פעמיים "ו"
[ליצירה]
חברים, היום זה היום!
"ביקור בית"/ שי דוידס
היום אתה מקבל חופשה
לצאת לסיבוב בחצר.
מעין ביקור בית.
היום זה היום שלך
אז בוא התרווח על הדשא
אכול מן התופינים
הרווה צמאונך במשקאות קלים
(הרי "קולה" אין לכם שם למעלה)
תנשום.
החליטו לקחת אותך בקיץ
בימים הכי ארוכים בשנה.
אז בוא
כיבוי אורות בשעה מאוחרת
אפשר לעשות עוד סיבוב.
היום זה היום
בו אתה חוזר להיות צעיר בן 26.
אז אולי נצא
נשב על איזו בירה
נשמע מוסיקה טובה.
יש זמן.
שערי שמיים פתוחים לרווחה
נצא מן השער
נשכח את העבר
ונחיה את היום הזה
עד תום.
היום זה היום שלך
אז למה כולם כל כך עצובים?
[ליצירה]
אז לכל הממורמרים, לכ לבעלי הקריאה הראשונה והשניה בלבד:
דמיינו בחורה. אתם מציעים לה לבוא אליכם. אבל היא- כבחורה- לא נענית מייד אלא מתחילה במשחקי חיזור
כלומר, זה סגור וגמור שהיא מגיעה אבל היא לא גיד את זה מייד:
"ההצעה שלי בחלקה התקבלה. ולא משום
שאין כאן יכולת שיפוט מוגבלת
או שפה
אלא סוג העניין הוא כזה שסירוב מוחלט מתפרש כ
'לא אני ולא אתה
תקבע
באיזו שעה' "
לכן:
"לכן
היית חייבת לשלוח בעצמך- כפשרה
שמלה. קצרה. מכפלת. דקה. מבט של
עוד שניה". ..
כלומר, אחרי משחק ה"קשה להשגה" היא מגיעה, כדי לחפות, עם שמלה. קצרה. מכפלת (כפלשון). דקה. מבט של עוד שניה ו....
באמת הייתי
שם. ושם. ושם.
ולבסוף:
"ומה יהיה בסוף"? שאלת
שאילתה. שאלה.
כלומר, אחרי כל הדברים הללו "יחסינו לאן"?
שאילתה(פרלמנטרית. ולכן גם "בקריאה שלישית" קרי, החוק עבר) ועדיין- סימן שאלה.
ט ע י ם ?
חושו בטוב!!
[ליצירה]
פן אחד=> שני פנים.
התחיל בחרוזים- נחמד
המשיך- ועם הכעס כך גם נקרא.
"לא מעבר לכך איני רוצה"- או לנקד או להוריד את הלא הראשון. אחרת זה חיובי.
תודה.
תגובות