רק אלוקים יכול
להבדיל בין קודש
לחול.
גנבת תרפים
-
אין לי מה לספר על עצמי
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אני הייתי מוסיף למשפט שלך "אבל הוא לא צריך..." :) [ליצירה]
- [ליצירה] חס וחלילה! בשביל מה אנחנו בעולם? הקב"ה כבר קבע מה קודש ומה חול. תפקידנו הוא: לקדש את עולמו... כל אחד בנפשו פנימה עושה את ההבדלה הזו כל יום, בעזרת הכוחות שד' העניק לנו בטובו.... [ליצירה]
- [ליצירה] / יפה ונכון ומאוד מאוד מדוייק. וגם את התוספת של איש אהבתי:))) [ליצירה]
- [ליצירה] :) אישון, אתה גדול! [ליצירה]
- [ליצירה] כל הכבוד! משפט שמסכם בערך את כל תיאוריית חיי. אם כולנו נפנים את המשפט הזה, ונחדול לשפוט את הסובבים אותנו, את החיים והמתים, ונפסיק להתאונן, כשנבין שהקב"ה הוא הקובע, הוא יודע בעצם מי לחול ומי לקודש, ונדון קצת לכף זכות... נהיה אנשים טובים יותר!!! יישר כוח עצום!!!!!!! [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים. אני שמחה שבסוף הצלחת להסתדר עם השורות. יצא לך משהו מיוחד, ילד. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה משום מה נזכרתי בשיר של עמיחי על איש עם סלים. למרות שזה באמת לא דומה. אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] אף אחד עוד לא הגיב? או שבזמן שלא הייתי שינו את הפורמט? סיפור יפה. לא השתעממתי. הסוף קצת מוסמס לי. לא יודעת. תמיד הסיפורים שלך נראים כמו "יו. הלואי וזה היה קורה לי." טוב אני סתם מתפלספת בגרוש. נדבר. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים באמת שאהבתי. ותודה לחתלתול שהביאני עד הלום. [ליצירה]
- [ליצירה] סוף סוף קראתי חשבת פעם לעבוד עם אולפני וורנר? או לפחות להקים משו כזה בארץ? הסיפור הזה נראה כמו חיבור "אנימאניאקס" עם עוד סדרה מצויירת שלהם (משהו אגדתי ששכחתי את שמו) [ליצירה]
- [ליצירה] השעה מאוחרת ולכן טרם הספקתי להבין האם יש כאן ציניות/לעג או שמא השתתפות בצרה. בכולופן נהניתי מהקריאה. כל סיפור שלך הוא זיכוי הרבים. שכויח. [ליצירה]
- [ליצירה] ביבילונת, את לא יכולה לגמור ככה. היקום מתחנן. הכאב בעצמותי. אוי. [ליצירה]
- [ליצירה] היי היי בלי דיבורים על אמא שלי... :) [ליצירה]
- [ליצירה] אלול אחר, תקרא שוב עד הסוף. אני לא יודעת אם זה במקום לפרש כאן יצירה אבל תחשוב על פירוש השמות ותראה איך איבדנו את דחילו. [ליצירה]
- [ליצירה] אפשר רק לומר שנהנתי לקרוא? בלי להסחף לוואו ומדהים וכו'? חנכתי את כפתור הוסף לאהודות שלי. גם הסוף של נשיקת היד המתרגמת בעיניי המתבוננת לזלילת הבשר זורם בצורה שלמה. צריך לקרוא שוב כדי להבין כיצד גם בתמונה האחרונה חוזרת ההזיה של הדמיון להיות המציאות השלווה. יישר כח. [ליצירה]
תגובות