[ליצירה]
ממש שום דבר (=
בס"ד
בהחלט נקודה למחשבה בפעם הבאה שאני נתקלת בשום (בביטחון מלא שזה חייב להיות במקרה - אני לא אמיצה כמוך...). כמובן בהנחה שאני אצליח להתרכז במשהו נוסף מלבד הטעם הנוראאא שלו. (=
מדהים איך הפכת דבר קטן כל כך כך שייצג עולם ומלואו. מקסים במידה שמכניסה לפרופורציות, ומעלה חיוך בו זמנית - המידה הכי יפה (=
מתוק! תודה רבה ממש!
[ליצירה]
הומוריסטי ומשעשע
השום ידוע בסגולותיו המופלאות, ועל אף ריחו הבעייתי משהו, אני ממליץ עליו בכל פה ובכל לשון (לוהטת...)
רק אומר שמומלץ מאוד לאכול אותו עם מזון נוסף ובמנות קטנות, אם לא רוצים לחטוף כיב כיבה..
[ליצירה]
ממש יפה....
השיר ממש העלה לי מחשבות, שהרבה פעמים בשביל לעודד ולהתמודד, אנו משווים את בעייתנו לצרות גדולות יותר,
לו רק היינו לפעמים מתייחסים כל אחד באמת לבעייתו של השני כפי שהיא,
ממש יפה, תודה.
[ליצירה]
לסבול?
בס"ד
אין חובה לסבול אם ממילא כבר סובלים.
ניתן להימנע מהשומים בחיים.
לגבי סגולות רפואיות - אין צורך להכניס ראש בריא למיטה חולה, אפילו עם הרבה שום.
[ליצירה]
כן, אבל יש עניין של סף רגישות. או שאתה נדקר מכל דבר או שלא.
זה טוב מידי פעם להסתכל מסביב ולקבל פרופורציות לגבי החיים שלך, או לגבי גודל השומיים שלך, אם תרצה...
[ליצירה]
תהיה פילוסופית
אבל זו בדיוק הבעיה. שאתה לא יודע אם מוצדק ואם לאו. ואתה ממשיך להתמודד עם הקושי, והאמונה שלך ממילא נותנת לרבש"ע את כל האחריות למה שקורה לך, מלכתחילא. אז מה עניין להגיד לו שהוא יודע ואם מוצדק מוצדק ואם לאו-לאו?
במילים אחרות, זה כבר מוצדק, איך שלא תסתכל על זה, ולא יתכן שזה לא מוצדק כי אז אתה מערער על סמכותו של רבש"ע, ואם סמכותו מעורערת הרי שגם אחריותו מעורערת, ואז אתה האחראי ללא טוב שעובר עליך..
[ליצירה]
וזה קרה כי זה היה צריך לקרות
ולגמתי ונספגתי בתוכך
ואפילו שירד
כאב
כי הרחבתי שפתותייך
וזרמתי ותוכך.
ועם כל זאת
החזקתי בידך
ובליטוף קל אמרתי
יבוא עוד
ויעבור.
[ליצירה]
עִברים דוברי גוֹיִּית- ועוד ביטויים יפיפים. מזכיר לי את תחושתי, שברור שיפלו השמיים, שברור שזה מהלך אלוקי, שיחזיר המון או יאבד אותם...
(ואני לא אומרת עכשיו שזה לא אלוקי, זה לא קשור...)
מעניין אותי לדעת מה התחושה שלך היום, הרבה זמן אחרי?(וזו שאלה באמת, לא מקנטרת.)
חוצמזה - אין לי מה להוסיף, השיר מדהים, העיברית מקסימה והאמת, עצובה כשהיתה.
שירך נגע בי. דנדוש.
[ליצירה]
אז ככה...
דבר ראשון, יומולדת שמח!!!
דבר שני: כל חיינו הם חלק מתהליך אחד ארוך, היומולדת, זה שאמור לסכם שנה, זה לא צעד אחד שאת עושה ואז - זהו! פתאום את גדולה.
תנסי לחשוב במה השתפרת מהשנה שעברה, מה השתנה, במה תוכלי להיות טובה יותר ואז בשנה הבאה לדעת: בזה, השתפרתי המון....
שפע ברכות ואיחולים- מעומק הלב....
[ליצירה]
אני מצטערת שאינני רוצחת!
סליחה, חתלתול, הו, סליחה!
כל כך לא התכוונתי לאכזב אותך, בזה שאני לא מנסה לרצוח ילדים תמימים! בזה שאני נגד רצח חפים מפשע!
אם אני אלך לעשות פיגועים עכשיו זה יעזור? אני מקווה שזה לא מאוחר מידי, ועדיין יוכלו להגיד שבגללי הילדים המוסתים הללו גדלו ככה, כי הפחדתי אותם!
עזור לי, חתלתול, להפחיד אותם, מהר, כדי שהל יסתדר לפי התאוריות הכל כך אובייקטיביות שלך!!!
איפה אתה חושב שאתה חי?? תתעורר!!!!!!!!
אתה צריך (חס וחלילה!!!) שאחד החברים טובים שלך ירצח?
אבא?
אחות?
הגיע הזמן, שתתעורר, לפני שיהיה הרבה הרבה הרבה יותר מידי מאוחר.
[ליצירה]
כל מילה שאגיד וכל שורה שאכתוב יתגמדו אל מול הקשיים.
כי גם הטוב שבמשפטים לא יעביר את עוצמות הרגש שעברו בי כשקראתי את השיר.
חזקי ואמצי,
הלוואי ותלכו ותשובו.