רציתי לכתוב
את עצמי
וכתבתי
בדידות...
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] חזק!! אבל זה תלוי באיזה רגע בחיים את תופסת עצמך..יש רגעים שהבדידות באה מעליה ויש רגעים שכל מה שאת רוצה זה להתבודד... [ליצירה]
- [ליצירה] מסכימה, אבל- אולי אלו שני צדיים של אותה מטבע, או שאלת הביצה והתרנגולת, היינו, מה נובע ממה, ובעצם, אולי לא... עזבי. נראה לי שלפעמים רוצים להיות לבד, אבל לא להתבודד-להיות בודד, אני מוצאת הבדל עצום בין לבד לבדידות... [ליצירה]
- [ליצירה] זה כ"כ יפה- שירי האהבה שלך לארץ, זה מרגש, מרטיט ובעיקר כמו ביצירה הנוכחית- כשזה כתוב כ"כ נכון, כ"כ מעורר הזדהות ואהבה מחדש לארץ הנפלאה הזו. עדינות שזורה ברגישות ודימויים נעימים לקריאה- יצירה מצויינת! [ליצירה]
- [ליצירה] מסר- זה יפה. החזרה בסיום לשורות הפתיחה- עצמתית, פתאום אותן שורות מקבלות משמעות חדשה, חזקה יותר. מאוד יפה, קראתי פעמיים, זה דורש גם קריאה שלישית. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים, הייתי מנסה לשנות לכתוב בגוף שלישי, להוסיף קצת לקסם, למיסתורין, לקרוא לה בכינוי מיוחד שיוסיף לזוהר ולעדינות שביצירה. בנוסף- "מדי שנה בט"ו באב הירח מלא. גם אני ירדתי לכרם..." גם אני? באיזה הקשר זה נכתב- צריך לשייך זאת למשל "כמו הסער, ירדתי, גם אני..." או "כדרכם של אוהבים ירדתי גם אני..." וכיו"ב. מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] אותו ארמון שבנית ילדי, שגלים בו שברו חומותיו שהים בו שפך זעמו ומימיו שאבד במצולות חוף וזרות יקום מחוזק וישכן בו מלכות.... רעיון חמוד, ניסוח קצת מליצי מדי בבית הראשון.... [ליצירה]
- [ליצירה] טוב זה סופי- קנית אותי. אתה כותב מדהים. אמנם, יש מספר מוטיבים שחוזרים על עצמם בבירור, אבל- זה מובן, לאור העובדה שהיצירות הן פרותיו של אותו עט/עץ... (שוב- כדאי לעשות הגהה...) [ליצירה]
- [ליצירה] יפה ביותר. עדין ומקסים, עצוב ונעים מעורר שלל תחושות ורגשות. מצטרף לרצף יצירות שלך - רגישות ומיוחדות. . . [ליצירה]
- [ליצירה] שי-?! התואיל לפרש, להדגים ולהסביר?! [ליצירה]
- [ליצירה] יוסי- ניכר ניסיון שבירת הצורך הכפייתי לחרוזים, ניסיון חיובי, שאכן משדרג, משהו, את הכתיבה... תנסה למצוא את הרגש שבך ולהגדיר אותו ממקום קצת אחר, מרובד שונה, מהסתכלות אחרת. פחות מבחוץ, תדלה אותו ממעמקי הלב- ותכתוב אותו ישר ומיד- על דף, אל תמחק, אל תתחייב לשורות/צורות/כללים. תזרום, תתנגן עם המילים, עם הרגשות, עם הכאבים, תנסה למצוא גם נקודה שמחה- לתיבול, ואל תתיאש, עד אשר תבוא על סיפוקך!!! ובעצם- מי אני שאשפוט? ומנגד, הרי לשם כך אנחנו כאן, ואתה כבר יודע- שהכל מאכפתיות ואהבה... היה בטוב, איה :) [ליצירה]
- [ליצירה] כן, מפחיד לפעמים אבל גם קצת מדהים, לא? תודה :) [ליצירה]
- [ליצירה] א. תודה. ב. למה להוריד את הפסיק? תוכל להסביר? [ליצירה]
תגובות