זו יצירתי השנייה.
הראשונה
הוצמדה
עוכבה
נפלה
אל
ת
ח
ת
י
ת
הרשימה.
כעת, מי יקרא את תוכי?
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] עדי, פרשני דברייך בבקשה. [ליצירה]
- [ליצירה] לא דיברת על כך שבצורה השתנה והיצירה האחרונה נמצאת בתחילת הרשימה, במקום מה שהיה פעם - שהיצירה הראשונה הייתה בהתחלה? "מי יקרא את תוכי?" מה עדיף לך, שיקראו את 'אתה הישן'? או שמא פשוט כיום אתה מרגיש שאתה נחשף פחות? שכיום היצירות שלך הן פחות 'תוכך', אם אפשר לומר זאת כך? [ליצירה]
- [ליצירה] לא. התכוונתי שפירסמתי שיר חדש וכשפירסמו אותו- הייתי בתחתית הרשימה. כך שמי שקורא אותי יחשוב שזהו שירי הקודם ולא יקרא אותו. [ליצירה]
- [ליצירה] שי- די, באמת נו, תפסיק... חיוך הזדהות :) רק טוב שיהיה!!! [ליצירה]
- [ליצירה] להפסיק מה, לקטר? אינני מקטר. חיוך בחזרה, שי. [ליצירה]
- [ליצירה] עדיף הפוך? [ליצירה]
- [ליצירה] נו, שיהיה. אם אתה אומר. (מרגע שהיצירה יצאה וכו') העייפות, העייפות. (ולא בתור תירוץ.) [ליצירה]
- [ליצירה] (בגלל זה לא שמים יותר מדי יצירות בבת אחת) [ליצירה]
- [ליצירה] שיריי פשטו מדיהם מילותיי* סרבו לכל פקודת התייצבות *ממליץ להוריד אנרכיה וכאוס* שלטו במשפטיי *הכאוס מובן נקודות, התעופפו לכל עבר קוטעות* כוונות "התעופפו"- בעבר, קוטעות- בהווה משמעות. * *ממליץ על שורה רווח נחתכת *וונעלמת אני מניח שזו טעות בין מילים כל שורה *ארכה *שוב, ערבוב הווה ועבר כנצח ואני- נאלמתי דום נוכח מרד השירים.* סיום מוצלח. ואולי כך יראה: שיריי פשטו מדיהם סרבו לכל פקודת התייצבות. כאוס שלט במשפטיי נקודות (.....) התעופפו לכל עבר קטעו כוונות ומשמעות. נחתכת ונעלמת בין המילים כל שורה אורכת כנצח ואני- נאלמת דום נוכח מרד השירים. סיכום: תחליטי על סידורי הווה- עבר ושימי לב לנק' שציינתי. שלך, בהערכה, את יודעת מי... [ליצירה]
- [ליצירה] יש פה הסחפות בלתי נשלטת אך לא מסודרת. מעין כתיבה אסוציאטיבית אבל העומק שהיה צריך לנבוע, משום מה לא עובר. דרוש עריכה. ואולי כך יראה: האם אני רואה סיכוי לאהבה באופק? אה - הה אינסטינקט הגעגועים הנשי זוקף את אוזניו הרגישות. ללא שליטה רצה בתבואה בין שועלים ואש בזנבי נובחת צורחת געגועי לירח - ואהבה ושלווה בשדותינו - אין. ועכשיו בזהירות יפתי, בזהירות פחדי, פן יברח ממני ליבי ואני אגרר אחריו - פחד יפתי, פחד ליבי פחד. [ליצירה]
- [ליצירה] ואחר נקיבת השם החרב המתהפכת מונחת על צוארך במיני קוים, פסקאות יוזכר גם שמך והמשחק בגן ימשיך [ליצירה]
- [ליצירה] מה אומרים, אנשים? תגובות רבותי, תגובות! [ליצירה]
- [ליצירה] מנחם, היה הארותיי: באתי למשרד הפנים. * להגיד. למה רווח כל כך גדול? התיישבתי מול הפקיד במבטו *הרשמי מילא את הטופס (17386/4 א) מיותר "הריני לדווח", אמרתי "עוברים עליי תשעה חודשים כמו, * חתך מיותר. למה כאן? כמו *בלידה - בלי אתה יודע מה אני חושב... (הריון). בלי מעשה *האהבה "הא" מיותרת בלי הצמדת אזני לבטנה בלי ריצה לָסוּפֶּר להשיג חמוצים בלי הקאות בלי בדיקות בלי רופא ואחיות - - " הפקיד - *טרוד עד בלי די בחשכת יומו - מכוכבית עד סוף שורה מיותר. סימן באצבעו על מקום החתימה* נקודה. המשכתי, "זה לא מסובך" (אני מגיע אל הנקודה) הפקיד *סובב את הטופס חזרה אליו אולי "החזיר הטופס אליו.." פניו, לעזאזל, נותרו קפואים. "ופשוטים ופשוטים הדברים אבל אלוהים - - לא לי פתרונים." בלחש הוספתי "לי, הצהרה ותשעה חודשים." חתמתי על הטופס ביד רועדת *- * למה כוכבית? למה ההפסקה הדרמטית? ... יצאתי להמשיך בספירת הימים. הרעיון של לידה נמשך אחרי 9 חודשים? לא. הוא תופס עד עכשיו. ומה מעכשיו? התעמקת ברעיון הלידה..). מנלם, חוששני שבפגישתנו הייתה יצירתך זו קומה טוב יותר. הלא כן? שי. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה רבה. למבינים. [ליצירה]
- [ליצירה] זנ מקסים ומושך. [ליצירה]
- [ליצירה] עם זה אני מסכים איתך המאת האחוזים. ומי שלא מצליח לעשות זאת שיכתוב שוב ושוב ושוב עד שיצלח. [ליצירה]
- [ליצירה] אני דווקא אוהב את השחור לבן כי זה מנתק את ההבדל הגדול בין ה"אומנות" ל"עם" וזה מה שהיא מנסה להעביר. נכון? [ליצירה]
- [ליצירה] היטבת לתאר. לבאר. יפה. [ליצירה]
תגובות