[ליצירה]
ביחס לקטע שלך "כשמישהו אומר לך שהוא אוהב אותך" הפנתי אותך לספרו של ויקטור פרנקל "האדם מחפש משמעות"אך בכל זאת אצטט מעט:
"האהבה היא הדרך היחידה לתפוס את הזולת בפנים-פנימיותו. שום אדם לא ירד לעומק מהותו של אדם אחר, אלא אם כן הוא אוהב אותו" .
ביחס לתגובתך לשירי "עוד לא חי":
מאוד אהבתי את התמימות שלך בשעה שאת ניסית ליעץ לי איך בכל זאת להסתכל ולהתייחס לחיים..ניסית לעזור לי ..
אני רוצה לומר לך שמילותייך הן מילים שנאמרים גם אצלי על ידי עצמי אלא שאותם אומר השכל ואילו כאן ב"צורה" כותבים (אני בכל אופן) את שאומר הלב..כי את מה שאומר השכל ...כולם יודעים ו..זה פחות מעניין..
[ליצירה]
כואב כואב כואב...
לנשמת כל חי: לשאלתך מדוע השירים בצורה כל כך עצובים..
הכותבים ב'צורה' נוגעים באמת של החיים..
והאמת של החיים כואבת.
גם שלמה בקוהלת מגיע למסקנה מפוכחת שהחיים הם די כואבים..
כפי שנאמר: "יוסף דעת יוסף מכאוב"
חוץ מזה יצירה נכתבת בדר"כ מתוך תחושת חסר וצער שהרי לכן 'אין שלם מלב שבור'.
בלי הצער שעבר על ביאליק הוא לא היה כותב את 'ותחת פטיש צרותי הגדולות'.
אם תבדקי אני בטוח שלמעלה מתשעים אחוזים מהיוצרים והמשוררים בעולם כותבים מתוך צער או תחושת געגוע למה שאינו כאן כי הנשמה מצטערת כאן היא רוצה לחזור למה שאינו כאן, למקורה, כמו הגלים לגעת בשמים...
וזה כואב..
האושר בא בזעם כדברי הר"ש ארצי שליט"א
[ליצירה]
במקרה של "חברים ותיקים" עשיתי את שאתה מתכוון אליו..למרות שלא מצאתי תרגום מוצלח לביטוי
old friends
אולי יש לך הצעה?
ובאשר לתרגום כמו בעבודת ה', אין כללים וגם זה אינו כלל..
אני מסכים שזה לא תרגום מדוייק אולי כי גם רציתי להוסיף קצת משלי..
תגובות