[ליצירה]
במקרה שלך "אינני יודעת לצייר ציור" לא כל כך מדוייק...
אבל "עטפתי הכל בהרבה נשמה" ..ממש ממש מדוייק
...כמו שמך..
הרעיון ברור ויפה..כמו המשקל והחריזה..
מזכיר לי את השיר הידוע :
אין לי חרוזים יפים לשיר לך לפזמון
אין לי מיתרים לפרוט לך תחת החלון
אין לי מליצות נאות ללחוש לך באוזנך
אין כישרון אפילו לתאר יופייך.
אין לי בית מהודר ואין מיזוג אוויר
אין חשבון בבנק ולא מגרש קטן בעיר
אין לי אלף ל"י משכורת ואין לי חליפה של חורף
אפילו אין לי דוד עשיר
אך יש לי אהבה פשוטה
אותי היא תמלא גדולה במלוא תבל
כן יש לי אהבה פשוטה
ואת כולה אני רק לך מקדיש יומם וליל.
אין לי מכונית להושיבך בה לצדי
אין לי גם קטנוע אל גבי שתיצמדי
אין לי שום אלבום של אמנות לך להראות
אין לי תקליטים בשביל לשמוע או לרקוד.
אין לי ג'וב בכיר אני אוכל על חשבוני
לא שלחו אותי לחו"ל, נשארתי אלמוני
אין סירה לי בכנרת, אין לי מצלמה של סרט
אין טלוויזיה במעוני.
אך יש לי אהבה פשוטה...
[ליצירה]
אין מתאים כאן יותר מלהביא את מילותיו של אהוד בנאי:
(בדגש על שני הבתים האחרונים)
בוא ידידי שב ליד מדורתי ואשאלך שאלה
האם גורלי תמיד יהיה שחור כמו לילה?
איך הלכתי שוב אחרי דמיון שווא מעורפל
איך פיתה אותי השד המנוול.
את האישה שלי אמר לי לעזוב
יותר טובות ממנה, כך אמר, תמצא ברחוב
משך אותי ללכת למקומות לא טובים
עשיתי לעצמי בושות, רקדתי עם כלבים.
יום אחד התעוררתי בביב שופכין
ולבי כבד עלי כאבן שאין לה הופכין
ועכשיו אני רוצה הביתה לחזור אל האישה
תגיד לי איך אני יוצא, איך אני יוצא מהבושה?
אל דאגה חבר יקר שלי אל תתייאש
בוא ואתן לך גפרור שבלבך ידליק את האש
דע לך זהב טהור זורח בביתך
ואין בכל העיר טובה כאשתך
אבל אתה צריך כל יום לראות אותה אחרת
כמו שמש חדשה ששוב ושוב זוהרת
אתה צריך לראות אותה כל לילה מקודשת
כמו הלבנה המתחדשת.
תגובות