[ליצירה]
למשיבת נפש
וזו בדיוק התפילה שלי לבורא עולם, להגיע ליעוד שלי ולא על דרך עקידה, השיר הזה נכתב קצת מזמן, כשהרגשתי שדווקא כשאני מתחילה להתקרב לקב"ה, וממש לרצות, לרצות בקרבתו, ה' שם לך הר גבוה מלפניך, נותן לך כפית ביד ואומר לך להעביר את ההר למקום אחר...
ואתה שואל למה?
זה תהליכים ב"ה שעברתי אותם, (ויש את כל החיים לעבור)
[ליצירה]
לשחף דרור
שחף דרור את צודקת, באמת אי אפשר לא ללהיאחז בדמיון, אבל לפעמים מרוב שכל כך טוב לנו שם אנחנו הופכים לחיות את הדמיון, מניסיון ממש, אתה בונה לעצמך עולם, ולא רוצה לצאת ממנו, ואז אתה לא יכול להיות מאושר בעולם שאתה הושמת בו, למדתי שעדיף למצוא שמחה בחיים כאן, ולא לברוח לעולם השני.
[ליצירה]
אתה ממש צודק! אני לדוגמא מנגנת על חליל, וכשאני עצובה אני מנגנת בו ומרגישה שעם כל תו העצב ננשף ממני והלאה, אותו דבר עם כתיבה, כאילו עם כל אות יוצא העצב ממני, וכשאני שמחה אני כאילו רוצה לאגור אותה בתוכי ולא להוציא אותה, זו תפיסה מערביסטית קצת, נקווה...
[ליצירה]
אריאל
ועוד ,המהר"ל מתייחס להבדל שבין אומות העולם לבין עם ישראל תקרא בספר תפארת ישראל פרק א', " ועם שכל מין בני אדם שווים בתואר פניהם ובענייניהם, אינם שווים שיש חלק מהם יותר אלוהי מזולתם כמו שידוע כי הנבואה ורוח הקודש והשכינה היו מיוחדים בו העם אשר בחר בו ה' יתברך משאר העמים עכו"ם..."
והרב קוק אומר בעצמו צר לי שאינני זוכרת את המיקום המדויק, שההבדל בין יהודי לגוי יותר גדול בהרבה מההבדל בין בהמה לגוי, והוא לא מגיע כאן בכדי להשפיל את הגויים אלא להראות את מעלתם של ישראל עליהם.
[ליצירה]
אני תוהה, נדמה לי שהדרוזים נאמנים לאדמה, לארץ , ומתוקף זה לשלטון הריבוני עליה, אולם אין להם נאמנות לנו, ליהודים בתור עם, אני לא בטוחה שהם לא היו מעדיפים לראות את הארץ ע"י ריבונות מוסלמית.