החיים זה הדבר שהכי שלך, והכי לא בשליטתך.
ליצנית חצר .
-
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כן!!! [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, אני *ממש* לא מסכימה עם המשפט הזה. החיים שלנו ובשליטתינו. הכל ביידים שלנו. [ליצירה]
- [ליצירה] כן!!! [ליצירה]
- [ליצירה] כ"כ נכון. תמיד יש דברים שמעבר לשליטתך. כמה שתשתדל לשלוט על החיים, הם יתחמקו משליטתך. [ליצירה]
- [ליצירה] כ"כ נכון. תמיד יש דברים שמעבר לשליטתך. כמה שתשתדל לשלוט על החיים, הם יתחמקו משליטתך. [ליצירה]
- [ליצירה] אריאל ועוד ,המהר"ל מתייחס להבדל שבין אומות העולם לבין עם ישראל תקרא בספר תפארת ישראל פרק א', " ועם שכל מין בני אדם שווים בתואר פניהם ובענייניהם, אינם שווים שיש חלק מהם יותר אלוהי מזולתם כמו שידוע כי הנבואה ורוח הקודש והשכינה היו מיוחדים בו העם אשר בחר בו ה' יתברך משאר העמים עכו"ם..." והרב קוק אומר בעצמו צר לי שאינני זוכרת את המיקום המדויק, שההבדל בין יהודי לגוי יותר גדול בהרבה מההבדל בין בהמה לגוי, והוא לא מגיע כאן בכדי להשפיל את הגויים אלא להראות את מעלתם של ישראל עליהם. [ליצירה]
- [ליצירה] סימן ניתן למחוק, הוא חיצוני ליישות, אות הרבה יותר קשה למחוק, מכיון שהיא חתומה בבשר. [ליצירה]
- [ליצירה] אתה ממש צודק! אני לדוגמא מנגנת על חליל, וכשאני עצובה אני מנגנת בו ומרגישה שעם כל תו העצב ננשף ממני והלאה, אותו דבר עם כתיבה, כאילו עם כל אות יוצא העצב ממני, וכשאני שמחה אני כאילו רוצה לאגור אותה בתוכי ולא להוציא אותה, זו תפיסה מערביסטית קצת, נקווה... [ליצירה]
- [ליצירה] מי אנחנו שנחליט על הראשונים שהם לא הנבחרים שבהם ועוד על ענקים. ונדמה לי שעניין בחירתם של עם ישראל כעם הנבחר הופך אותם מיד לנעלים יותר, לא מהעניין המתנשא אלא מהצד של האמת, זו האמת, עם ישראל נמצא מעל כל העולם, דווקא מכיוון שגאולתו של העולם כולו תלויה בהם, ותיקונו של העולם תלוי בנו, וכל ענייני גר תושב אינני יודעת אם העניין תקף גם לעכשיו " הקם להורגך השכם להורגו" אין עניין כרגע לגר תושב. ונדמה לי שגם את זה הרב אריאל אומר. [ליצירה]
- [ליצירה] איז יופי של רעיון, ממש מעביר צמרמורת. כתוב יפה מאוד. תודה הדס על ההמלצה. [ליצירה]
- [ליצירה] אריאל, לא, אתה מדבר על הרב אריאל כל הזמן, אז אתה בטח מישיבת ר"ג. [ליצירה]
- [ליצירה] "וטהר ליבנו לעבדך באמת" - מוכרת לי התחינה. [ליצירה]
- [ליצירה] אני ממש לא מבינה אותך. [ליצירה]
- [ליצירה] הדמיון מהווה לנו מפלט מכל אשר נחפוץ, מהחושך אנו (או חלקנו) נאחזים באור ובצבע שהדמיון נותן לנו, אבל טל, כשזה הופך להיאחזות האם זה טוב? הצבעים של הדמיון טובים הם, אבל הם לא אמיתיים, וכשאנו נאחזים בהם זה הופך(אין לי מושג איך להדגיש את המילה הופך...) את העולם שלנו ליותר שחור ויותר אפרורי מאשר הוא ובאמת, בחלום אנחנו אדונים לעצמינו ועוד יותר מזה, לעולם שמסביבנו, זה מה שאנו באמת רוצים? להיות התסריטאים של החיים שלנו? לדעת הכל? לשלוט בהכל? ואם נשקע בדמיון ונאחז בו איך נברח ממנו אח"כ? מי יחזיר לנו את החיים האמיתיים שלנו? גם אני כזאת, ויודע ה' כמה מאמץ עד שיצאתי מהעולם שחשבתי שהוא באמת שלי- כי הוא היה בשליטתי. אשמח לתגובה. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה מאיר. [ליצירה]
תגובות