אני שומע את הצליל המתנגן
שנסון צרפתי משנות השישים
האם גם אז ידעתי שלכת?
והערב
כשאתדפק על דלת ביתי
איש לא יחכה לי שם
מלבד
זוג נעליים ישן
מקרן מכוסה אבק
ותמונה שלי בחליפה תפורה.
[ליצירה]
אנחנו לא חיים בשביל הרגעים הקשים. פשוט לא מסכים. אם אפשר שיהיו פשוטים אז למה לסבך אותם?
לא מתכוון לפשטות הדעת, על אף שגם לה יש את היופי שבה, אלא לחוסר סיבוך ומורכבות. כמו השירים שאני אוהב. החייים כשירה!
תגובות