שתי עיניי
גמעו
את מילותיה
צמאו
ללחישותיה
ליטפו
את שתי עיניה
פנים, שיער,
צוואר,
משב של רוח
קר
וזר...
איה שחר
-
ואולי, לא היו הדברים מעולם...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] שיר מצויין! בעל עוצמה וניסוח מקסים! [ליצירה]
- [ליצירה] העברת את השמחה וההתרגשות שבעניין, בשמחתך- נשמח גם אנו.... [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרפת למחמאות ומצרפת תשבוחות משלי- יצירה מופלאה ברדש שבה, בעדינות, ברוך ובדימוי המנחם, על אף שתיאורו כועס. כמה יופי במספר שורות.... [ליצירה]
- [ליצירה] יצירה משובחת, אחת מהטובות ביותר שלך. פשוט נפלא! [ליצירה]
- [ליצירה] מצויין!!! דימויים נהדרים וכתוב נפלא! מזין ומשביע ;) [ליצירה]
- [ליצירה] דב- זה כ"כ שונה מסגנון הכתיבה שלך, מצאתי ביצירה זו- חדות, מהירות, הרגשתי כמו כדור שלג שמתגלגל והשיר רץ לפניו, מנסה להתחמק. שונה, שונה ומעניין. [ליצירה]
- [ליצירה] דומה לשיר הקודם, בעיני, פחות זורם וחזק. אם כי כאב פרידה מייצר המון שירים ומחשל את היצירה..... שימי לב שהשורה "אנחנו אלה שטעינו" חוזרת פעמיים, ואולי בכוונה?! רק טוב :) [ליצירה]
- [ליצירה] שיר- המשפט שהזכרת, הוא המשפט שכתבתי בעמוד שלי- אם תכנסי, תראי, ולא בכדי... אבל תודה- אם מילותיי הזכירו לך משפט מדהים שכזה... [ליצירה]
- [ליצירה] הרעיון יפה, הייתי הופכת לקטע במקום שיר ועובדת על זה עוד קצת.... [ליצירה]
- [ליצירה] וואו! טלי- מהטובים!!! [ליצירה]
תגובות