[ליצירה]
אני לא מאמינה...
בשעה שהיצירה נכתבה/נשלחה לפה... (או אולי קצת אחרי...)
לימדתי את הבנות שלי על פרויד, אנה או והשיתוק ההיסטרי.
צירוף מקרים נחמד שכזה...
[ליצירה]
הייתי נותנת לזה כותרת אחרת
משהו כמו:
ואם אחד מאיתנו הולך מעימנו...
התגובה הלא נשלטת הראשונית שלי הייתה: "אוווווווו...." עם הטיית הראש הצידה. כמו התגובות של הקהל מ"צער גידול בנות" כשהקטנטונת עושה משהו מתוק ונוגע ללב.
היא מקבלת מימד של אנושיות הנקודה (עיגול קטן/ריבוע קטן) הזאת.
אהבתי מאוד. הזכיר לי את הסגנון הרעיוני של מורדילו.
[ליצירה]
אכן
:) חייכתיני דרלינגית.
צדקה אחותי... מאוד אוהבת את הסגנון הזה של הסיפורים במיוחד אם יש להם עוגן במציאות.
באשר לגננת... זה לא שהיא לא יודעת את ההמשך...ההמשך פשוט מביך אותה קצת. היא לא מבינה למה אנחנו עתה עתה בני חורים. היא לא יודעת מה עדיף, להיות עבדים או בנים של חורים.
[ליצירה]
??????????
התדרדרות לשפל של שירי ילדים???
התדרדרות???
שפל???
שירי ילדים???
כפרה,
מי שמצליח להוציא מבין ידיו שיר ילדים עשוי היטב- הוא עילוי!
אני עם נפלאית.
ממזוש כפרה, בחופשה הבאה לארגן ערב צורה. זה אכן מחדל ששנים לא רואים אותך.
תגובות