הבט בהם, הם שונים, ממש כמוך
יורם תומר
-
גימלאי, בוגר מתמטיקה ומדעי המחשב
לקט יצירות
- כל ימי חיי
- גן-עדן עלי אדמות
- את חלום
- דַּעַת טוֹב וַרַע (אֲגָדַה עַל תּוֹחֶלֶת הָחַיִּים)
- לזמן חוקים משלו
קשור אלי
- [ליצירה] כנפי שחר, תודה על התגובה, אבל כנראה שאני צריך להיות יותר ברור בהסבר. אלה שני שירים נפרדים שאין קשר ביניהם חוץ בזה שהם עלו בראשי , יורם , שכתב אותם , בשני אוירות לגמרי שונות זו מזו ושניהם באו אחרי שבקרתי בכרם. הראשון הוא שיר של שיכרות מהנוף, הטבע, השמש השוקעת, היבול - בכרם - שהוא מקור היין, אבל הוא עצמו, באשר הוא גורם לשיכרות בלי לשתות יין - אני מועד, אני הוזה מדורות. זהו שיר הלל לגפן ולפרי הגפן. השיר השני הוא מטאפורה (ממזרית משהו) שבאה לי כאסוציאציה בעודי מהלך בכרם. כיצד בכול התפארת הזו של מעשה המחשבת ישנו איזה עשב שוטה - גידול פרא - שדומה לגפן, שרוע על הארץ, פרי אין לו, אבל משמש מסתור לליסטים ששודד את הכרם באישון לילה. זהו משל. הנמשל מוכר לכולנו. [ליצירה]
- [ליצירה] רומנטי מאוד. טוב שעצרת בזמן. באמת כל מילה נוספת מיותרת. כל השאר לקורא. [ליצירה]
- [ליצירה] מחשבה שניה אהבתי את שני שירייך: "חסרת שליטה" ו-"ציפור לבנה" שלטעמי, השילוב ביניהם מהווה בסיס לחכמת חיים. לאחר שקראתי את השיר "חסרת שליטה" קראתי את "ציפור לבנה". בשיר הזה בעצם הבעת את הדרך שלך איך לגבור על גישוש באפלת חוסר השליטה. בדיוק לכך התכווננתי בתגובתי הקודמת. לכן נראה לי שסדר הדברים הנכון הוא אכן: תחילה לקרוא את "חסרת שליטה" אחר-כך את "ציפור לבנה" ורק אז להגיב. יורם [ליצירה]
- [ליצירה] אל יאוש היי נשמה שלי (נשמת כל חי), סבלנות - זה שם המשחק. לפעמים, תקומה ליצירה באה דוקא ממקום בלתי צפוי. דוקא יצירה שפחות נחשת בעינייך, היא זו שמציתה את דמיונם של אנשים אחרים (הנה -דוגמה....). לכן לא צריך להרים ידיים. עצם ההוצאה של יצירה לאור היא החשובה והמעודדת, ולאו דוקא תגובות של אחרים. בפעם הבאה אשתדל לקרוא, ואינני מבטיח להגיב. "חזק ואמץ ואל תערוץ ואל תיחת" יורם [ליצירה]
- [ליצירה] פיוטי. אם השיר הזה מוקדש למישהי, אז אפשר להגיד שהיא זכתה בחיבוק גדול ואןהב (בתקוה שיבוא גם מצידה [ליצירה]
- [ליצירה] ראשית, ברוך שובך, מזמן לא קראנו אותך. שנית, השיר הוא מקסים, כמו ששיר צריך להיות שיר. אולי הייתי משנה קצת לפי הצעתו של מטומטם, אבל לא הכרחי. שלישית, אני מקווה שתקבל את מה שאומר עכשו ברוח טובה, כיוון שכולנו חוטאים מבלי דעת בכתיבת רעיונות שכבר נהגו, וזה מוסיף עוד הבט לאותו רעיון. זה מזכיר באופן ברור את השיר של ז'אק פרוור: "הוא מזג את קפה אל הספל. הוא מזג את החלב אל תוך הקפה. הוא הוסיף את הסוכר אל הקפה בחלב. הוא בחש את הקפה. מבלי להביט בי, מבלי לשים לב אליי....." בעצם זה אותו שיר רק עם מכונית במקום קפה מה דעתך? [ליצירה]
- [ליצירה] דריה שלום, הלכת לנו לאיבוד, חודש ימים עבר מאז שירך האחרון. לא הגבנו, נכון, קבלנו ממך מנחה, שבענו ולא השבנו. וכעת אנחנו פה נענשים אביונים פושטי יד ומקווים.... [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים. :) [ליצירה]
- [ליצירה] רעיון נחמד להשתמש בדמוי של איור חידת השבוע. זה נותן גוון "שובבי" למשחק מחבואים או תופסת, שבינו לבינה. :-) [ליצירה]
- [ליצירה] השיר יפה. תכתוב עוד כאלה (: רק שאלה אחת: למה תורה ומדע ולא פשוט שירה ? יורם [ליצירה]
תגובות