הבט בהם, הם שונים, ממש כמוך
יורם תומר
-
גימלאי, בוגר מתמטיקה ומדעי המחשב
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אבנר ידידי, אולי קיבלת עונש מהמורה לכתוב 20 פעם "הגיון" ? כדאי לנסות גם את המנגינה של "עלי הגיון לכינור" הרי זה מקור המילה הגיון - מה דעתך קח את זה בהומור [ליצירה]
- [ליצירה] ערוגה, מעניין איך שני אנשים מגיבים על אותה יצירה באופן כל-כך שונה (עייני בתגובה שלי). לעניות דעתי הדימויים במרכז השיר הם ענקיים ויכולים לעורר קנאת כל משורר גדול, ודוקא הסיום חסר לי. בכל אופן אני מדפיס את השיר ושומר אותו באוסף השירים, האהודים עליי. [ליצירה]
- [ליצירה] הבהרה, אני מצטער אם לא הובנתי כראוי. לא התכוונתי לפסק זמן. הכוונה לאותו דבר שכתבתי לך גם בהודעה אישית: יש רגע שבו אתה אומר: את מה שאני אכתוב עכשיו זה תוצאה של התבוננות פנימה של כל מה שרכשתי מהעבר אבל התחלה חדשה, יותר מגובשת. וההגדרה של "צמיחה מתוך התכנסות" היא הקולעת ביותר. אז מי שעובר את התהליך הזה יודע שלא צריך פסק זמן, צריך לחוש שעושים את הצעד הזה וזה מה ששמעתי בשיר הזה. בעיניי זה נ ה ד ר. יורם [ליצירה]
- [ליצירה] תענוג לקרוא משהו כל-כך אופטימי. איך במשפט אחד ניתן להביע חכמת חיים שלמה. אשמח לקרוא עוד. (אגב, זה כ"כ יפה, אז למה את "פלונית" ?) [ליצירה]
- [ליצירה] השיר הוא יוצא מן הכלל ונוגע ברגשות הכי עמוקים של אהבה לילדינו ודאגה לשלומם. הוא שיר תפילה של כל האמהות. גם האמהות שלנו שרו לנו אותו. לכן כדאי להמשיך אותו: "תן לנו את התבונה ללמד את ילדינו להבטיח לילדיהם את ההבטחות שהבטחנו להם, וגם לקיימן." הבי לנו עוד מפרי עטך יורם [ליצירה]
- [ליצירה] תודה על האופן הקולע שבטאת את תחושת הניכור. כולנו מרגישים לפעמים דאגת יתר במקום מעט חום. [ליצירה]
- [ליצירה] תשובה לצחית קיבלתי את הערתך ואתקן בהתאם יורם [ליצירה]
- [ליצירה] שלא יהיו אי הבנות, לא התכוונתי לבטל את ערכו של השיר אלא לציין שתחושה זו ישנה גם לאחרים, אבל בפירוש, לכל אחד יש משמעות אישית משלו. זהו ביטוי הממחיש כמה אנחנו רחוקים ממאוויינו, ומחפשים את הדרך להגיע אליהן. לכן פלונית, ראי בתגובתי,הזדהות עם תחושותיך ולא משהו אחר [ליצירה]
- [ליצירה] מעוז צור יקרה, ראשית, נאלצתי לקרוא את השיר פעמיים, כי רק בסוף הנבתי ש-"מעו" הוא שם של אישה.. שנית מצא-חן בעיניי איך נראים חיבוטי תקשורת עם אהוב מנקודת ראות של אישה. בהקשר לכך אני רוצה לצטט לך שיר שכבר פירסמתי כאן שמציג את היסוסים שלך מנקודת ראות של גבר: בנק אוצר המילים הַשְּׁתִיקָה שֶׁהֱעֶנְקְתְּ לִי הִנָּה הַלְוָאָה לִזְמָן אָרוֹךְ לְלֹא מוֹעֵד הֶחְזֶר וְעִם עֹמֶס נֶשׁךְ כָּבֵד. הַמִּלִים שֶׁמָּשַׁכְתְּ מִפִּי מְהַוּוֹת מְשִיכַת-יֶתֶר. כְּכָל שֶׁתַּמְשִיכִי לִשְׁתוֹק אֶזְדָּקֵק לְיוֹתֵר מִלִּים. לַמִּלִּים אֵין הַנָּחוֹת לַשְּׁתִיקוֹת יֵשׁ מְחִיר. בתקווה שגם את תראי כמוני איך הדברים קשורים. על טוב יורם [ליצירה]
- [ליצירה] אבנר ידידי. אני חושב שכתבתי את זה למישהו, כתגובה או כהודעה אישית, אבל אחזור ואכתוב את תגובתי. התאבדות היא בעייה פאתאלוגית. זה נושא לפסיכיאטרים לעסוק בו ("אובדנות" במושגים שלהם). עדיף לך לכתוב על החיים. יורם [ליצירה]
תגובות