[ליצירה]
לי זה נשמע כמו ויכוח בין בני זוג (זה לא את, זה אני. אמרנו שלא נפתח את זה עוד פעם. אתה אולי הבנת אבל אני צריכה עוד זמן לחשוב על זה, וכן הלאה).
האם זה אומר שבגיל 20 מנהלים דיאלוג על 'ללמדו תורה' ובגיל מבוגר יותר מנהלים אותו דיאלוג על 'להשיאו אשה' ?
[ליצירה]
[ליצירה]
קסום. פשוט כך.
נוגה.
"ולא מעבר לגפן"
כּנרת
[ליצירה]
כרובי היקר שבכרובים!
בעצם כולם כאן מגמגמים.
השאלה האם ברבות השנים,
מצליחים לעלות.
והשאלה החשובה באמת,
האם תוכל מתוך הקרקור להוציא אמת חבויה ולהעיף מילים באוויר. זה תלוי בך ובמוזה ובמאורעות שיש בחייך.
אם תשאל לדעתי, אתה בכיוון הנכון, שכן השיר הזה מלא חן ויושר גדול. ללא מסכות.
אהבתי.
אני מכתירה לך את כתר אהבת דנדוש.
לא הרבה, אבל בכל זאת, כתר...
[ליצירה]
ראובי היקר,
כבודו חשב להתחכם ולהיות חכם בכך שיכתוב את היין, כי קשה לו להגיע לחכמה (דעת) זו מתוך שיכורות, קשה לו כי גופו אינו תורה והחושים אצלו לא מבטאים מגמות כל כך גבוהות, כך כשהאדם-בקבוק נפתח במילותיו הוא מגלה שהוא בעצם שוטה וענן אפור רחוק רחוק מהאדום החי.
לא נורא, אולי בשנה הבאה.
[ליצירה]
אין זה קטע שלמדנו יחד, אלא למדנו יחד את השיר עצמו. בתקווה שכל שיר יהיה שיר שיצריך לימוד ולא גירוי רגשי פשוט, מבחינתי השיר הזה הוא מימוש אי-מימוש הפוטנציאל. תודה בכל מקרה על התגובה וגם על השירים שלך, תמיד כיף לנסות לקרוא אותם...
[ליצירה]
[ליצירה]
נתוחי שדה
מעניין יהיה לנתח את היד באופן כזה- האצבעות, ההתפרטות, מצביעות על אורח החיים החושי וכוללים בשר, תמרוקים, ביגוד וכד' ולעומתן בבסיס כף היד מופיעים הספרים, ההוויה השכלית-רגשית, כמו מהווים את הכח להוציא לפועל את התפרטות האצבעות.
ככה זה גם עצם הציור- מתוך כתוב, יצרת חזות.
יפה מאוד!
[ליצירה]
?why bother
טרחתי לכתוב שאין זה תרגום,
אלא העברה של השיר דרכי, לכן גם הכותרת השתנתה.
אם יש ביטוי שנעלם מעיני אשמח להכיר אותו, אך אני בחרתי בפשט המילים.
לפני 5 שנים.
ככה יצא.
[ליצירה]
מעולה!
איכשהו הייתי חייב לקרוא את זה ממש מהר, אולי זה המבנה, אולי התוכן אולי סתם אני עצלן.
הסוף מעולה, ולא כ"כ אופטימי. מן סוף כזה של עוקץ שתופס אותך בקרביים, על הדרך הטבעית בה העולם זז, ובה מי שיסתכל אל השמש יסתנוור, ולא 'ימצא את האור'.
מהנה.
[ליצירה]
חיזוק
פייף, התעלת על עצמך.
תן לי לחזק את אצבעותיך מפני המשטינים חלשי הלב.
אין לי כח להכנס בפרטיה של היצירה, כי היא מדויקת וכאוטית להכעיס, עד גבול הקנאה.
יש איזו הרמוניה, אמנם הרמונית צללים, אך היא בהחלט, יחד עם השיר עצמו, תופסת אותך בקורקבן, ומושכת אותך אל תמימות ילדותית ואפלה, והכי חשוב- אינסופית.
מי יתן והנמשים לעולם לא יעזבו את פניך.
מידידך, הפחות חציל.
[ליצירה]
הזדקנות
חצילי היקר,
אל נא תקרא לי זקן, שכן מבוגר אתה הימני בספירת עומר אחת.
אל נא תקרא לי מכחיש, שכן אכחיש זאת.
אל נא תקרא לי עיוור, אחת-כי לא קראת לי כזה. שנית- כי לא אוכל לראות אותך
קורא מתחתית הבאר
[ליצירה]
iou
נותרו לי רק שלושה חודשים למענה ראוי.
אעשה את המיטב.
תודה רבה, ומי יתן ותמשיך להרגיש את מגניבות החיים בכל עמוד או אבן אשר תראה, ויצאו שירי ותרגומי אצבעותיך אל כל העולם.
כיף!