כַּאֲשֶׁר לִשְׁנֵי שְׁבָרִים זֵהִים
הַמְּכַנֶּה הַמְּשֻּׁתָף הוּא שְׁנַיִּם
אָזַי הַחִבּוּר שֵׁל שְׁנֵיהֶם הוּא שָׁלֵם
מסר כפול
-
לא משורר לא סופר
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לך תמצא בחורה עם מכנה משותף של שניים... is way too far! [ליצירה]
- [ליצירה] לך תמצא בחורה עם מכנה משותף של שניים... its way too far! [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים הלוואי וכך היה עם כל לימודי המתמטיקה [ליצירה]
- [ליצירה] אמ... בלי לנפץ לך את היצירה אבל... "גם עתה תחתינו העולם קו שבר- אך תראי הביטי איך מעבר לאותו הקו פרח לנו עכשיו המכנה המשותף" אילו שתי תיבות מתוך שירו של יהודה עמיחי "ראי אנחנו שניים מספרים" [ליצירה]
- [ליצירה] שי, כשיר, הוא שיר מעולה. אבל אני זקוק לעזרה. יש לי בעיה כקורא. כדי ל-"לקחת את השיר אתי" אני חייב רק רמז: במה מדובר. לא במי באופן אישי אלה במה: בדמות מוחשית בדימוי ארטילעי, בתכונה, בתחושה, בזכרון בכאב. אני חש שאוכל להינות יותר אם אדע למי ולמה מיחסים שיר כזה. (זו שאלה נאיבית. אני יודע !) [ליצירה]
- [ליצירה] כנרת בטורקיז, להתרפק על העבר היא תכונה טבעית ואינה פוסחת על צעירים, מבוגרים וקשישים (ראי כנסי מחזור). המסר בשיר הוא שגם אם אתה הולך לאזכרה של חלומותיך בבית העולם של החלומות, זה רק לעתים, אבל אתה ממשיך לחיות טבול בירק ולקיים את חייך כ-"שושנה בין החוחים", ולכן הדגש הוא על החזרה לכפר המופיעה שוב בשורות האחרונות של השיר, ולמרות ההתרפרות על העבר, עלינו להניח למה שלא הגשמנו, ועלינו לחיות את ההווה. אגב זו מחמאה אם את מרגישה כנכדתי. תודה מקרב לב, ומקווה שהסברתי את השיר כראוי (בניגוד לדעתי, ששירים לא צריך להסביר). מסר כפול [ליצירה]
- [ליצירה] אינני יודע למה התכוונת לרמוז בשיר הזה. מה הן השגותיך לגבי משה, יהושע נדודי המדבר או כיבוש הארץ, אבל מה שברור שאינך מדייק לגבי מה שכתוב במקורות, בעיקר לגבי חלקו של משה בכיבוש. [ליצירה]
- [ליצירה] ראשית, זה מאוד משמח שיש עוד מי שכותב בחרוזים. שנית, כיוון שאינני רוקד, הריקוד הוא בעיניי משל. מה שאני קורא בשיר של הוא - חבקי את העולם עד כלות נשמתך, תשאפי אל ריאותיך את כל מה שאפשר לשאוף, את כל מה שהחיים יכולים להעניק. אהבתי את השיר הזה ואת כל מה שהוא אמאור להביע, יותר מאשר את השיר "מכה נקודה" [ליצירה]
- [ליצירה] נתת משקל כבד למילים שבמקורן הן פשוטות, אבל בהקשר הזה הן קשות מנשוא, וכשאנו מושא לשנאה מתמדת, הפתרון מתרחק מאיתנו כמו רדיפה אחרי האופק שנראה כל כך קרוב אך לא ניתן להשגה. [ליצירה]
- [ליצירה] ברוריה יקרה, שני שיריך האחרונים יפים. עצובים בתחילתם ובסופם נותנים תקוה למי שבוחר את דרכו. נהיניתי לקרוא אותם. חשבתי עליהם הרבה וראיתי קשר אמיץ בין תוכנם ואני רוצה להגיב על המוטיב שמאחד אותם, ולא על ערכם כיצירות שעליו אינני מטיל ספק. העולם זקוק לכל מי שהוא בחר להנביט משפע הזרעים בפירות שנשרו (ראי שירי שנקרא: "בר-מזל"). כל הברואים בצלם מגששים ומחפשים את דרכם ומכל החיפושים נבנה עולם ומלואו של ה-"אני ותכליתי בעולם" . בשירך הקודם תארת את הפעמים שחיפשת דרכך. "השטיח" של מסכת חיינו נארג מחוטים של חיפושי דרך שתי וערב כל חוט בצבע משלו , והשילוב של כולם ביחד הוא יצירה אחת שלמה. העולם זקוק לנו, ולכן נבראנו. על כל אחד שזכה להיברא מוטלת המשימה לארוג את מסכת חייו בתוך סבך של דרכים אלומות. דרך צליחה מסר [ליצירה]
- [ליצירה] לו הייתי לוז, והיה לי עפרון פחם הייתי משרבט את האותיות הבאות: מ ד ה י ם , מ ר ת ק , ע ו צ ר - נ ש י מ ה . אני חושב שגדולי סופרי המדע הבדיוני היו מייחלים שתצא מתחת ידם יצירה כזאת. שילוב של דרמה אנושית נוגעת ללב במדע בדיוני מפלצתי הופך את המדע הבדיוני ללא כל כך בדיוני ולכמעט מציאותי. כתובת שכתובה על הקיר בכשרון ספרותי הראוי לכל המחמאות. לפי הדברים שכתבת בעבר צפיתי ממך לגדולות, אבל זה עולה על כל המצופה. מחכה בסבלנות ליצירה הבאה. [ליצירה]
- [ליצירה] לפרוזאי, תודה על התיקון. כעת הוא נערך מחדש. [ליצירה]
- [ליצירה] לבן, אתה יודע מה, נתת לי רעיון אדיר. אז אם לא תמהר ותגנוב לי אותו, אז תראה חיבור (או אולי שיר) בקרוב. שבת שלום מסר [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד! לדעתי זו ראיה אופטימית של החיים, ואני אוהב ראיה אופטימית תודה (לב אחד אבל המסר כפול) [ליצירה]
תגובות