[ליצירה]
לא הייתי מסווגת כשירה אולי "קטע", או "במשפט אחד".
חוצמיזה, לא ראיתי טעם בכתיבת הכותרת, כתיבתה בשם השיר, מספיקה בעיני.
לגופה של יצירה, היא נחמדה ביותר.
[ליצירה]
ממש אהבתי. כתיבה קולחת וגם הרעיון (לפחות איך שאני הבנתי את זה)- דווקא האדם הכפוף שכביכול זקוק לעזרה בעצמו יכול להיות לעזר בשעת צרה.
מקסים, תודה.
[ליצירה]
הדס,
איפה אפשר לחבק אותך? אתר "צורה" קפץ רמה בזכות היצירה הזאת. כפי שהגדרתי את עצמי באתר "אינני סופר ואינני משורר" אבל בין הסופרים והמשוררים עוד ידובר ביצירה הזאת. אז קבלי ממני את ברכת הדרך.
[ליצירה]
איה שלום,
שמחתי לקרוא את תגובתך. יתכן שאת צודקת שהדיאלוג הזה אינו מאוזן. מילות המפתח במענה שבבית השני הן: "מקנאה" ו-"מקווה" אבל ייתכן שצריך לפתח יותר את המענה. אחשוב על כך, ואם זה יעלה בידי אכתוב מחדש ואפרסם בשם אחר כמו למשל: "מביטים בחלון" או משהו כזה.
מתגובות כאלה אני לומד יותר מאשר ממחמאות.
תודה ולהשתמע מסר
[ליצירה]
כמה הערות:
1. הערה לשונית לשם השיר. המשמעות של המילה "כלום" היא "דבר מה" ולכן אין ביטוי בעברית "יש לי כלום", הדרך היחידה להשתמש במילה כלום היא הביטוי "אין לי כלום". ( יש מקרים שמשתמשים במילה כלום במקום "האם?" אבל זה איננו השימוש כאן).
2. לטעמי אין לדרג חכמה וטיפשות, משום שהן רב-משמעיות. לפעמים אתה מדרג אדם כטיפש ויש לו חכמת-חיים יותר מאלה שנחשבים לחכמים. מאידך פגשתי פרופסורים ש-"מדברים שטויות".
3. מחשבות אינן עוזבות. עצם האמירה הזאת היא תוצאה של מחשבה. אדם שנברא בצלם, אם לא הפך חלילה למחוסר הכרה, איננו חדל לחשוב (אפילו חלומות הן מחשבות").
4. אני מקוה שלא נפגעת מדבריי ותקבל אותם כנושא למחשבה. כל טוב מסר
[ליצירה]
שי יקירי,
יפה מאד. בטאתי באופן פאוטי את מה שחש כל מי שכותב. לכתוב צריך לבד, מעבר לחומת ה-"אני".עצם הכתיבה היא משהו אישי, פנימי. רק לאחר שכתבת כשהיית אם עצמך אתה מאפשר להציץ פנימה. אם אחר-כך הקורא מבין, הוא יכול להסכים ולהזדהות , או לא להסכים אבל הוא לא יכול להתעלם.
אינני יודע אם ה-"אישה" היא דמות פרטנית או מושג כולל, אבל אני מקוה שה-"אישה" מבינה, ואם גם היא כותבת היא חשה את אותה תחושה ומבינה. רק אז זה הופך לדו-שיח בין שתי נשמות עצמיות וקרובות. כמו שאמר יהודה עמיחי: "שנינו ביחד, וכל אחד לחוד" והמרחק בין השנים נשאר קצר כ-"מרחק בין שתי תקוות". מסר כפול (אבל ברור)
תגובות