ברכות
יוצאת מן הארץ
ומזינה את הגפן
הנוטף מן העץ
ברכות
יוצאת מן האדמה
ומרווה את העולם כולו
שהכל נברא לכבודה
כרובי. רק כרובי
-
ירושלמי לכל הדעות, אוהב בעיקר, חולה רוח, ומכור לריצות קצרות בכיוון אוטובוסים . כרגע מעלה גרה (או לומד איך לביים את זה)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] דווקא בוגר. איני בטוח כי השם הוא הגדרת הדבר. השם הוא התוכן, הפנים, וקשה לי לראותו כתוחם חיצוני (על אף הופעתו בעולמנו החיצוני- הגלוי-הגלותי כנרדף למוניטין). ועוד, התוהו גם הוא הגדרה- הגדרה לארץ (ראה פשט), ולא עולם חוסר ההגדרה- שם נוח לנו לשים את אלוקים. הקב"ה מופיע, ודווקא- בעולם ההגדרות. הכתיבה עצמה גם מערפלת את ההגדרה של ההגדרה עקב היותה כתיבה תחושתית, של הרגשות, ולא נסיון הגדרה. שכן זו היתה המשימה. בברכת פרוץ גדר, ראובי [ליצירה]
- [ליצירה] עוד קריאה ראשונה. אני עוד מאכל. שורף את המילים כדי להתאים אותם אלי. ומרגיש שיש כאן משהו גדול ממני, משהו שאני צריך ללמוד ולא רק להחליק מעליו כמו גשם על חלון. אני פתאום מוצא את עצמי מוזאי, מלא בהשראה. אני נמשך אל תוך השיר. האם מקרה הוא שאני מקשיב למודי בלוז עכשיו? [ליצירה]
- [ליצירה] כן... גם לי יש האנג-אובר חנוכה, מכל השמן והסופגניה. לו יכולתי להיות לה לאדון [ליצירה]
- [ליצירה] תודה, @. אם לא תלטש איך תמצא את הרובי? [ליצירה]
- [ליצירה] התבגרת לי והנה חולפת לה עוד תמימות נעורים, ישי, אתה הולך ומתבגר. תפסיק. אבל תמשיך. טוב לשמוע. ענק לשמוע. ענק וטוב לשמוע. הענק הטוב זה טוב לשמוע. המשך להתקדם להרמוניה שמעבר למילים, כי עם המילים אתה כבר שלם. עכשיו אפסיק להטיף לך טיפות של געגוע, ואקשיב. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] אבל גם לכל יום גשום. [ליצירה]
- [ליצירה] מנגינה איכשהו, חשתי בנוכחותה של מנגינת רקע, אבל היא נשמעה לי קצת מרירה... (אולי קל לי לשמוע אותה כך) אל יאוש, יש לתורה חוצפא בוערת, ולבסוף גם תצא אל האור. [ליצירה]
- [ליצירה] גדול המעבר מיעקב העוד-לא-פרטי לישראל הבכלל-לא-פרטי. אהוב אהבתי! [ליצירה]
- [ליצירה] תודה [ליצירה]
- [ליצירה] כן... וואו! זה הקטע הכי יפה שקראתי בזמן האחרון! זה גרם לי לחשוב... וללמוד... [ליצירה]
