[ליצירה]
מעולה!
הביטוי הכי חזק הוא עוגיה מפלסטיק, כואב רק לחשוב על זה.
אמנם הרעש מפריע, אבל נראה לי שהיום צריך דרכו (גם) למצוא את השיר, עם כל החרשות הכלולה בזה.
משהו כמו השיר הזה.
תודה.
[ליצירה]
על מנת להחיות את דבריך, אין צורך בחג.
כל הנדרש הוא סיפור חסידי טוב.
המשמעויות הרוחניות לא ימצאו בוורטים שנדמה כי נתלשו מהחג, ותפסו רעיון, יפה אמנם, אך לא מקושר לשאר הדינים/רעיונות.
אם כל אלה קיימים בחצי שעה אחת, אין זה ראוי שלכל הפחות יהיה להם מכנה משותף?
[ליצירה]
כה עצוב
קבלי * על שיר פשוט נוגה וטוב
תיקונון קטון: "או במילות האהבה שהיה לנו.."
'שהיו'- אם הכוונה למילות
'שהיתה'- אם הכוונה לאהבה,
ובעצם, אם תשאירי את זה ככה, היא תתכוון לשניהם...
[ליצירה]
חן עגום (ומובן...)
כמעט תמיד יש את הבעיה. הפער בין הבנתם של הגורמים החיצוניים לבין הביטוי הפנימי שמתעטף לעתים במסכת מילים צפופה מדי.
הואיל והמילה כמעט באה למעט (כמעט תמיד), הרי שבשירך
המילים מכסות כמו הינומה- רק נותנות צבע אחר, קצת חיוור.
מה שלי היה סתום היה הנושא/המושא לשיר (חוץ ממך כמובן...), אבל אולי זה מה שמוסיף לחן העגום של השיר.
[ליצירה]
דווקא
בוגר.
איני בטוח כי השם הוא הגדרת הדבר. השם הוא התוכן, הפנים, וקשה לי לראותו כתוחם חיצוני (על אף הופעתו בעולמנו החיצוני- הגלוי-הגלותי כנרדף למוניטין).
ועוד, התוהו גם הוא הגדרה- הגדרה לארץ (ראה פשט),
ולא עולם חוסר ההגדרה- שם נוח לנו לשים את אלוקים. הקב"ה מופיע, ודווקא- בעולם ההגדרות.
הכתיבה עצמה גם מערפלת את ההגדרה של ההגדרה עקב היותה כתיבה תחושתית, של הרגשות, ולא נסיון הגדרה. שכן זו היתה המשימה.
בברכת פרוץ גדר,
ראובי
[ליצירה]
[ליצירה]
דייק סביב
'על אף שיש ארץ בישראל', ולא שסתם יש ארץ ישראל, כלומר: במהות ישראל יש ארץ, אבל אנחנו לא משכילים לגלות אותה (ואולי גיליתי יותר מדי?)