סופח
את רעלני דו תחמוצת
דו חיי הפורצת
אכזבות, מרירות, צוקה
קדרות פיח ודבר דכא
עלי נשמתי אותן יסננו
חמצן ירחף באויר
ומראהו שיר צעיר
כזהב טהור ומרהיב
פורץ כפרח אביב
אז לחן יותן
ויוביל השירה כחתן
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ---- חבל שמת הבנק, אך מתוכו עלו ופרחו שיריך ויצירותיך כעוף החול הקם לתחיה [ליצירה]
- [ליצירה] --- הבן האובד עוזב הבית נודד למרחקים אנה תתורי אנה תמצאיהו, חובל הוא ספינתו חותרה בליל ירח [ליצירה]
- [ליצירה] --- מרגש ומלא אמונה בצד כאב ! כה לחי [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים - ים יכסה את הלהבה אהבה תכסה האכזבה הכול נפתח לקראתך ואת כפרפר רוחפת בין פרחים [ליצירה]
- [ליצירה] אנחנו מול ההורים שלנו, דמיון או שוני [ליצירה]
- [ליצירה] ---- מקסים ! המטאפורה חופייך שוב משייכת את השיר לז'אנר שירי הים והנדודים שאת כה מיטיבה לספר. "כשמש תסנוור עינינו" קצת לא מובן. השורה "ביום מן הימים" -חושפת לעינינו כי היה זה רק ביקור חטוף על מנת להתרשם מחופיך :-) [ליצירה]
- [ליצירה] --- והמילים גולשות גולשות נאחזות בחיים, יבשות נרטבות, נקוות למי אפסיים אך זה לא הסוף לבינתיים :-) אהבתי ! [ליצירה]
- [ליצירה] --- רבתודות לך ! [ליצירה]
- [ליצירה] תמונות תמונות, תכשיטי מילים. אידיליזציה של העבר, אהבת העבר. כתוב כל כך נפלא! [ליצירה]
- [ליצירה] נקודת מבט מסויימת, ראייה שלילית הכולאת את האדם בכלוב ומונעת ממנו לראות את חצי הכוס המלאה בחייו "ומבטיח אני לך" המשפט שפותח את הבית האחרון, האם הוא צריך להיפתח בו' החיבור? [ליצירה]
