בע"ה.
אדם נכנס לעולם הזה עם בראשו ויוצא ממנו ברגליו.
הלך רוח
-
אוהב את הכנות.
שונא את הציניות.
אוהב את השפה שלנו.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] * לפעמים הקטנות מכסה על עצמה ואז לא רואים את היופי. [ליצירה]
- [ליצירה] איך רק תגובה אחת? משתפך, זה פשוט מטריף את השכל הכתיבה הזאת שלך, משתפך מזה, זה כפי שאת כותבת כמגע פרפר בכנף אור, או משהו בסגנון, ןבקיצור פשוט מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] גם אני, כמו שחף, הרגשתי את הנקיות והנינוחות, אשרייך שיש לך אותם, זה ישתלם סופו של דבר, וכן אני מצטרף לאיחול של תמי. [ליצירה]
- [ליצירה] לא, הלילה שחור. אך, השוקולד, כנראה לבן. [ליצירה]
- [ליצירה] בשביל קשקוש, זה בהחלט יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה למגיבים והמציעים. אך, עדיין לא מצאתי בהצעותיכם מצע טוב לשירי. הקשר להתנכרות: המילה 'התנכרות' והמילה 'היכּרות' באות מאותו השורש- נ.כ.ר, אדם המתנכר למשהו חייב להכיר אותו לפני זה, כדי שיהיה לו ממה להתנכר, זו כביכול פעולה של זרות, אך, זו פעולה מעושה של זרות, כשאני מתנכר אני עושה את עצמי לא מכיר, אך באמת אני מכיר מאד מקרוב. אדם המתנכר אלי מגלה אלי יחס, הוא לא אדיש, אני פגע בו, אני מזיז אותו מהמקום שלו, הוא חייב להיות אקטיבי לגבי, ויתכן שאם זה ימשך מספיק זמן- ההתנכרות, יתכן ובסוף הוא יבחין בעצם, עד כמה הוא אוהב ולכן לא יכול להיות אדיש. הלב בוער, לא מים לא יכבוהו ולא רוח, הרוח רק תלבה לזמן מה והמים ירתחו, במצב שכזה, רק ניגוד כזה, שבא בפרצוף ומנחית את האגו שלי, הוא מכוון אל מה שאני באמת צריך, לכן, אני אומר שהיא שתגלה לי התנכרות, בעצם מגלה לי בזה אהבה גדולה, או לפחות אהבה מסותרת, ('כי אהבת' לא שהיא אוהבת עכשיו, יתכן גם שתאהב). ושוב תודה, בינתיים השיר נשאר גם לי כחידה, על כן עוד מתאימה לו הכוכבית*. [ליצירה]
- [ליצירה] אני שמח שאין לך את האומץ לכתוב זאת כתגובה (אם התכוונתשיש לך איזו שהיא בעיה עם שירים שכאלה), כנראה שאתה לא מבין או לא מזדהה עם כתיבתם, לגבי השיר שלך דווקא מצאתי אותו מאד יפה וכלל לא היתולי ויש בו עומק רב וגם הוא יכול להיווסף לאותה קטיגוריה של שירים. [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד. [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט יפה! [ליצירה]
- [ליצירה] גמני אומר שזה מתוק. [ליצירה]
תגובות