עצי זית מוריקים
בשדה חמדת התפוח
חשופים לרוח
עבי גזע ועתיקים
מתרחב מעגל הרוח
על רקע חיוורין
קול יללת תן
ורחש צחצוח
ובאמצע עומד אדם
אני הוא
שחש בתוהו
ולבו עוד לא נדם
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
---
נעמה לי תגובתך כמחוז מפומלנגה הגובל בארץ סווזילנד במזרח ובגאוטנג במערב, אלא שמפלי הניאגרה נמצאים ביבשת אחרת ואני מסתפק במפלי ויקטוריה.
ולגבי דמיקולו, קבל זאת במסר האישי
[ליצירה]
למה אני צריך!
להגיב יחידי ליצירות האתר!
ברוח סערה- אשנס מוסרותיי!
אבל בליבי -עד מתי?
אחזיק את מדור התגובות - באתר!
במתוק וגם במר!
הגולשים עצלנים!
שלא לומר -על הפנים!
לא יכתבו מאום דחוק
כי בעטם אחז השיתוק!
רק יצפו לקבל תגובה
מאת עצמי ואנוכי!
אני כמו אטלס- המחזיק העולם בידיו!
באביב וגם בסתיו!
ולעת אעלם - יעלם מדור התגובות!
ויהפך לתל חורבות!
ואז פידבקים יהיו נדירים!
לא לסיפורים ולא לשירים!
ושיח יוצרים לא יהיה בנמצא!
עורו עורו -מעצלותכם!
שנסו מותנכם ועטכם!
ובא לציון גואל וברכה
ולירושלמי תהיה מהפכה!
[ליצירה]
שששש מלשון הרגעה, מלשון שששקט נפשי -השקט ובטח. של יהיה טוב, כמו אמא המרדימה את ילדה, גם לאחר שנים, גם כשהילד הופך לאב ולסב.
זה לא השששששש של ההשתקה, של סתימת הפיות הברוטלית על מנת לאפשר לאויב לדבר ולקשקש ואותך להותיר בצד.
רעיון !
[ליצירה]
תודה רעות!
יש שיר טוב מזה שנקרא "לאור הזכרונות" מאת יחיאל מוהר ובו השורות הנוגעות הבאות:
"לכל אדם יש זכרונות כספר
יומן חרוט על לוח לב שותק
הזמן זורה את הרעות כאפר
ורק הטוב לעד לא ימחק".