עצי זית מוריקים
בשדה חמדת התפוח
חשופים לרוח
עבי גזע ועתיקים
מתרחב מעגל הרוח
על רקע חיוורין
קול יללת תן
ורחש צחצוח
ובאמצע עומד אדם
אני הוא
שחש בתוהו
ולבו עוד לא נדם
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ולבסוף כל אלו מגיעים אל דף הנייר ומעלים את ערכו! [ליצירה]
- [ליצירה] כנראה שלסלון של מזל ... או למסעדה של אברהם ויסמאיעל [ליצירה]
- [ליצירה] גיא אני נוהג להחמיא לכותבי היצירות ולראות את הצד החיובי של מטבע יצירתם, ואחר כך, אם יש ביקורת כלשהיא, ביקורת מסייעת ובונה, אני מביא אותה בסוף דבריי ועם חיוך גדול בהצלחה [ליצירה]
- [ליצירה] --- מסה עשירה בשפה כואבת מבחינת תכניה [ליצירה]
- [ליצירה] בשל כך אולי, החלטתי לדלות יצירות של יוצרים נשכחים ולהעלות אותם לכותרות -ראי מקרה משה לימור [ליצירה]
- [ליצירה] ---- רחובות ירושלים צופני קסם המה, מלאים סיפורים אהבות וסודות המרחשים במיסתרים [ליצירה]
- [ליצירה] ----- אמן ואמן את שירה שומע וקול זמרתה גומע [ליצירה]
- [ליצירה] ---- החיוך הקטן האנושי מול חיוכו של הטבע שירת גומלין :-) [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לישי על התגובה ועל הניתוח !! הבנת השיר, כוונתי -בעיקרון כך: הים אוצר בתוכו חכמה רבה, ויש לנו ללמוד ממנו -בני האדם, חכמה עמוקה, זאת מפני שהוא נוצר לפנינו,ביום הראשון ואחר כך ביום השני חן חן :-) [ליצירה]
- [ליצירה] אפשר לומר כי ציורייך הם שירה! ממש מזכיר שיר שכתבתי לפני שנתיים בערך: רץ אל המלכה -אביב וסתיו --------------------------------- הבקעת שורות, מילים צעדת ודילגת לאלפים הבקעת, זרמת, פילחת אצלה נותרת רץ שחור. עבורה נותרת במשבצת וכשעשית צעד לכיוונה הורדת מן הלוח. וזה נמשך כבר שנים על אותה משבצת כניסה הכניסה אל ארמונה של המלכה הלבנה. כשביקשת לפנים משורת ועלית משבצת נוספת נדחפת על ידי הפרש נפלת לשלולית והוכתמת והתלכלכת נותרת טוראי פשוט צועד, דורך במקום בוטש את קרקע הלוח מקלל בפה כואב אוכל את הלב. [ליצירה]
