[ליצירה]
הדפסתי לי אותו ונכנסתי למיטה. התרכזתי והתחלתי לקרוא. הסגנון עצמו הוא טוב. הכתיבה מעניינת ומושכת להמשיך ולקרוא, אבל יש כמה פאשלות של הגהה שיכולות להפוך את הסיפור ליותר טוב. יש גם כמה קטעים כאילו קטועים, לא ברורים, שהפריעו לי.
הסוף חסר. לא ברור מה הקטע של אשתו של נוני. דווקא רציתי שיוסבר מדוע דני וייסברג קם אם הוא לא ביצע את התעלול. זה חסר לי.
[ליצירה]
עצוב. באמת כואב הלב לקרוא את זה. כמה שזה אמיתי. כמה שהוא יותר קיים מאיתנו.
לפעמים זה מפחיד לחשוב על זה, אבל זו האמת. הם לנצח, אנחנו כאן עוד זמניים.
בשורות טובות.
(הכתיבה - מיוחדת. חזקה. עושה את זה.)
תגובות