[ליצירה]
אתה חוזר על הטעות של אלה אשר מתוך תשוקה לקרב את התורה לשפת החיים שלנו, משתדלים להראות עד כמה גם התורה תואמת את החיים האנושיים. איך גם התורה דואגת לחלשים. איך גם התורה מכבדת נשים. איך גם התורה מוסרית.
לכן הגעת למסקנות מוטעות. התעלמת מנתונים שאינם "נחמדים", תוך "עיגול פינות" לכיוון תפישת העולם הפרטית שלך.
מי שמך לחלק ציונים לדמויות בתורה?
האם אתה באמת מאמין שעם ישראל כ"כ דבילי לעבוד עגל שאין בו עוצמה אמיתית ומוחשת?
אם העגל מזיק ושלילי אז מדוע בעקבותיו יש בית מקדש סופר מוחשי בו מעמידים כעין צלם - "כרובים" ?(הוכחה לכך שהקב"ה מתייחס לע"ז בשיא הרצינות אפשר למצוא בכך שהקב"ה מתיחס לצלם שהעמידו בהיכל כאחות צרה לו.)
האם נשמע לך הגיוני שמשה רבנו שלא אכל ולא שתה 40 יום עם אלוהים ושליחו הנאמן היה אלים?
האם יש לך גם בקורת כזאת כלפי הקב"ה?
אני שם לב שיש לך שאלות מאוד טובות, אך היחס שלך לתורה גורמת לך לעוות את הכתוב. את השאלות עליך להפוך לתשובות.
מעבר לזה אתה מתפרש פה על יותר מדי נושאים, שכל אחד בפני עצמו הוא בומבה. מצטט יותר מדי ומעייף את הקורא כשאין מסקנות (אמיתיות) באופק.
[ליצירה]
קצת באיחור
שיניתי מעט את דעתי מאז התגובה האחרונה
בתגובתי שאלתי האם זה בסדר לכתוב כך?
לא ידעתי. כאן יש מעט הרחבה מדעתי כיום.
תראי, אני לא חושב שצריך להדחיק דברים בכתיבה - זה הכי גרוע! בשירך את מבטאת משהו שיותר קשור,
לדעתי, לרעיון הגדול, ופחות לתיאור בן מצייר לבת על הגב. אני לא יודע מה רצית בדיוק לבטה בזה, זה תלוי איך מפרשים אותו. אולי זה חשוב שדוקא בן. אולי היה עדיף להשמיט אותו ופשוט לספר שהיא כתובה, אבל אז זה היה מודחק ולא מבטה אמת. גם זה היה מאבד מהעוצמה. לי הבן נראה דמות אלוהית שמציירת.
[ליצירה]
מאוד מאוד
דעי שאהבתך מחלחלת למרות הכל. זה טבעי ויפה לרצות להעניק ולקבל חזרה, אך העולם אינו מושלם. מטרתינו היא איפה להעניק מתת חינם, לגמול חסדים
להוסיף אהבה על שנאה, ובאשר לשכר.. לו אדם אחד יפרכס מעט ואטימותו תיסדק יהיה זה שכרנו.