[ליצירה]
אסף- זה כולל את כולם גם את הרבנים.
תסביר לי בצורה משכנעת למה מדגישים את "אשתו כגופו" ולא את 'נשים דעתן קלה ופסולות לעדות' למה את האחרון מתרצים בצורה עלובה במקרה הטוב.
כשכתבתי שתפילות גלותית התכוונתי לזה. לא כי יש לעקור. התורה כיום היא 'משהו' מנותק מהחיים. בבחינת "הציבי לך ציונים" מקסימום הלכות לא ברורות ולעתים "מצחיקות"
הדו"ג של הציפור באה לומר שתי דברים:
1. תראה כזו ברבריות- לך תסביר את זה, העיקר רוצים מקדש, משיח... קודם תבין על מה אתה מדבר. רק אחר-כך תנסה להפוך את זה לשירה.
2. התורה מתייחסת לדברים פיזיים לחלוטין.
כשהדס כתבה שירה לא חשבתי רק על שירה פיוטית....
אֵין זוֹ נְגִינָה אֲמִתִּית- לא נגינת הנפש של יוצר כזה או אחר; עליהם אפשר לסמוך בדר"כ שנגינתם נגינת הנפש, אלא נגינת היהדות, נגינת התורה שממזגת חומר ברוח, נגינה אלוהית פה ולא נגינה של בתי כנסיות מעץ ומאבן.
[ליצירה]
אל אלגיה לושתי
מהבית השלישי התרגשתי הכי הרבה. וגם הצלחתי מאוד להזדהות איתו. והבית האחרון מנחם אבל לא משכנע - אחשורוש יזכור?! השיכור ההפכפך הזה...
גם כן, מזה אלגיה?
לדעתי באמת שווה ללמד את זה בבתי ספר לפני פורים
בשעור ספרות או משהו כזה. זה באמת כתוב על רמה, ולא היה מביישף, לדעתי ,את גדולי משוררנו( אני לא באמת מבין רק נראה לי..) נהנתי ואני מודה
[ליצירה]
מעט מבולבל
אוי לא תמי, זה לא נכון ואני מוכן לשים אל כך כסף! הוא כן שונה. איך אני יודע? כי אין אחד שדומה לשני, אין!
כל אחד הוא פלטנה אחרת.
קצת התקשתי אם השורות המקבילות.. הקשר בינהן.
לא הבנתי- את מצטערת שהתאכזבת? או מאוכזבת
שלא התרצת? או מה???
לדעתי עדיף שלא תכתבי בחרוזים אם הם לא מדויקים.
גם השירה שלך היא שונה מיוחדת ולא מאכזבת.
[ליצירה]
אין בעיה, לדעתי, לדבר דוגרי. אסור להדחיק. אלא שהכל לפי הכותב והתוכן. פה זה מאוד רדוד ובהמי. גם ריה"ל לא פחד לדבר בנושא... אני חושב שמין וסקס ביהדות זה קצת מעל. תשוקה ובשר נושאי שכינה. מקור החיים. ומאידך טינופת.
[ליצירה]
הי ממ א
לא פרצתי בצחוק, אבל בפנים צחקת וצחקתי
עד דמעות, ועד עכשיו אני מחייך.
בהתחלה חשבתי שזה כבשים פועות..
יפה מאוד. ורק חשבתי שבה..מנ.. המ.. ממ.. --ששששששששששששששששששששששששששש...
טוב אני שותק -----
prednisolone side effects in dogs go prednisolone 5mg tablets
[ליצירה]
מן הכבד אל הקל- ככל שהוא קל ככה הוא כבד.
אני אוהב כשהרעיון ברור וניכר ואז אני גם מרשה לעצמי כקורא, להנות מהחרות בבחירת המילים.[לפעמים יש לי בעיה עם שפה נמוכה וסגנון זרוק, ולפעמים, אם מתמזל, יש לי את הבטחון שהמילים הם רק מסגרת לרעיון המוביל ולמרות זאת הם שם- נכונים. זה בהרגשה]
הבתים הראשונים עושים כל כך טוב לבית האחרון החשוף והמביך. אילולא הם הוא היה באמת קלישאה.
בקיצור- אהבתי. לא, לא הזלתי דמעה.
[ליצירה]
זה יפה נדמה לי ש הבנתי בערך.. אבל יש הרבה מה ללטש, לדעתי.
כיוון שהשיר מתכתב עם התנ"ך מוכרחים להתייחס לתוכן ולדון בחוסר רחמים.
אבל אני לא הולך לכתוב פה דברי תורה רק להעיר ש,
למען האמת,
לא ברור לי כלל מה המשפט "אנשים כמוני יודעים את השמים" קשור לעשיו? יצחק כן. אותו הקריבו לשמים. הוא מלאך.
אבל עשיו כלכך רחוק מזה. איש ציד. חית שדה. השכינה אצלו במידה והוא ממשיך של יצחק לא נזקקת בכלל לשמים. הברכה שהוא היה אמור לקבל כממשיך הופעת אלוהים- רחוקה מלהיות רוחנית.
יש עוד נקודות קטנות מסוג זה. יש לי בעיה להנות משיר כשהוא חוטא לפשט...
דבר נוסף שהפריע לי הוא שהשיר נשמע מקוטע. כאילו הדבקת חלקים שנכתבו בנפרד- במיוחד בבית השלישי.
לעומת זאת אהבתי את ההפתעה שבין הבית הראשון לשני. אבא מופיע פתאום. אלא שזה יוצר צפייה לאמירה חדשה ונדמה שאין חידוש בבית הזה.
ובלשונך: אל תתני לו ללכת לאיבוד.
[ליצירה]
מרבה דעת מרבה מכאוב.
נ.ב. אולי אתה לא מתעלם מן הכאב, אלא אתה כותב אותו בכדי שלא ישכח? (וכמה שהכתב מתייבש מהר ודוהה, הוא לפחות נשאר קיים בספר חי לנצח)
יש כאלה שכותבים עצמם לספר כריתות כדי לתת דרור לדמותם הכתובה.