[ליצירה]
מצחיק
שופע הומור. שורות שאותי:
"אצא לעת ערב לצוד כוכבים"
"אנצרנו בכלוב, בנבכי נשמתי"
"אטפח אותו, אתלה לו גם שלט"
ובמיוחד שתי שורות אחרונות:
"אוכל לגנוב לי, כתחליף לאור
נורת חשמל או איזה גפרור" - אירוניה חביבה ומצחיקה!
באופן כללי אנשים אוהבים צניות חיובית, אירוניה,
הרגשת כל יכול, שליט הטבע במיוחד, פשעיי קומדיה,
כמה גווני אור מנצנץ, מעט מנכוליה, אחווה והשלמה..
אלו היסודות של דברים חביבים ואהובים, ואותם מצאתי כאן.
[ליצירה]
מעט מבולבל
אוי לא תמי, זה לא נכון ואני מוכן לשים אל כך כסף! הוא כן שונה. איך אני יודע? כי אין אחד שדומה לשני, אין!
כל אחד הוא פלטנה אחרת.
קצת התקשתי אם השורות המקבילות.. הקשר בינהן.
לא הבנתי- את מצטערת שהתאכזבת? או מאוכזבת
שלא התרצת? או מה???
לדעתי עדיף שלא תכתבי בחרוזים אם הם לא מדויקים.
גם השירה שלך היא שונה מיוחדת ולא מאכזבת.
[ליצירה]
מאוד מאוד אהבתי:
"ושני לבבות תועים
דרכם זה אל זה
מבין סלעי מגור
חשופים ושוממים"
רעננות כזאת, כיף לקרוא. ומשחקי המילים.
משהו טהור-טהור לפחות כמו בבקר (זה מה שבא לי)
העקידה.
[ליצירה]
מצטער מראש...
יתכן שאני סתם לא אוהב את זה. -יש לו זרימה.. אתה זורם טוב בכתיבה! זה בריא.
אולי בגלל ה-בלבלות. מזכיר לי: 'אכול בלבלות' :איכס.
נשמע לי פליטת פה.. לא רצינית.. לא שקולה. ( זה מה שאני עושה כרגע?)
הבית הראשון שורד בקושי.
הו, אני מתחיל להבין:
בית א- שורה חלשה: "כי על אף שיש ארץ ישראל". לא הייתי מסביר את קיומה בידנו ביש. היא קיימת בלי קשר. בכלל לא מתאימה המילה 'יש' למקום.
בית ב- "על שאנו"- מסורבל.
זהו, זה מה שהוצאתי. קח לצומת לבך. שקול דברי. תרצה תתקן.
[ליצירה]
אוי לו לדור שאלו רבניו. קרן הרבנות ירדה. הרבנים אינם מוכשרים עוד להנהיג את הדור. "עניי עירך קודמים"
הרב חייב לדעת מה קורה עם בני משפחתו דבר ראשון.
אבל אנחנו רואים הרי מי כונן את הממשלה? הרבנים.
כמו במדבר - גדולי ישראל, המרגלים, הוציאו דיבה וחז"ל אמרו, שהיו צריכים ישראל למחות בהם. והם הרי היו דור עבדים, ובכל זאת.
מאיר אתה עוד עדין ובכלל לא מחוספס...
כל אחד יבור לו רב כלבבו. יחי הרב פרידמן!
[ליצירה]
הדס, עכשיו?
סוף-סוף רק טעויות הקלדה... תקנתי. - איזו מן טענה זו? -במילים אחרות נתנו לך את כל האמצעים, ועתה מה אתה עושה איתם?
תנצל את זה! אל תבזבז! יש לו חיטה למה הוא לא עושה קמח? למה הוא לא אופה? שר לו שירים.. טיפש.
אומנם הוא מתרץ את זה בסוף - לטעמי תרוץ עלוב.
ובקשר לחזרה על עצמי: היא במקומות מדויקים מאוד ומכוונת. בלעדיה לא היה שיר.