[ליצירה]
פתק כזה כיף לקרוא על הבוקר, לתלות על המקרר, לחייך. חמוד מאוד.
כשיר לא מצאתי בו הרבה. את חוזרת לדעתי על הרגשה פשטנית ותמימה ותו לא. לפחות שמחתי.
[ליצירה]
מאוד מאוד אהבתי:
"ושני לבבות תועים
דרכם זה אל זה
מבין סלעי מגור
חשופים ושוממים"
רעננות כזאת, כיף לקרוא. ומשחקי המילים.
משהו טהור-טהור לפחות כמו בבקר (זה מה שבא לי)
העקידה.
[ליצירה]
היא ראתה שהכל כה יפה כי היא הביטה ל"תכלת עניה שלה" היא הייתה שקוע באהבה ...אהבה עצמית !
ואתה מפוכח ראיתה את האמת ... האמת המרה ותוך תוכה אש ותקווה .
ויכלת לחייך ...
משהו אחד לא ברור לי , מנקודת הנחה שפרשתי נכון , למה היא ראתה יאוש ?מרירות ? כעס ? יאוש? ועוד נקודה אולי זה טעם אישי ואולי יש לך בזה כוונה אבל קרח ירוק נשמע כלכך ההפך מהנ"לים כלכך מלבב מרענן , כמו שהיא באמת ראתה
מתוך מבטה האגוצנטרי.
[ליצירה]
ברגע שכתבת "הוא" אז הקורא מצפה לדעת מי הוא זה. את לא מספקת לו אפילו רמז בדבר הזהות שלו .
המשפט "הוא ממשיך בדרכו" חוזר שלוש פעמים ואמור היה להיות מועצם כל פעם מחדש מרגש וסוחף (Pאחרת זה מיותר). ה"אך" הוא ממשיך... חסר את הגורמים שיפתו אותו לא לעצור.
[ליצירה]
יפה מאוד. "ולמצוא, בלי לנבור יותר מידיי
ספר תורה בתוכי" כי מגע האדם עלול לפגום.
אולי בשל כך מהות חודש אלול נילמדת מראשי-תיבות שגם הם דחוקים "את לבב ואת לבב". רמת נגישות מודעת קטנה.
אהבתי את התוכן מאוד וגם את הדרך ו, אבל זה יכול להיות קצת יותר "שירי" לדעתי. ככה זה דומה יותר לתפילה.