גזע סמפוניה עקור משורש
תיו לתיו, קו לקו ועקום הוא הקו
וצורם הוא התיו, ומומת השיר
לא שומע לצו.
ומוטב -
ותדום הזמרה לנצח לנצח!
בעז דרומי
-
...סרפד ותה ורוח הקדים.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אוי אתה מצחיק אותי. איפה אתה מוצא אותן? [ליצירה]
- [ליצירה] מרבה דעת מרבה מכאוב. נ.ב. אולי אתה לא מתעלם מן הכאב, אלא אתה כותב אותו בכדי שלא ישכח? (וכמה שהכתב מתייבש מהר ודוהה, הוא לפחות נשאר קיים בספר חי לנצח) יש כאלה שכותבים עצמם לספר כריתות כדי לתת דרור לדמותם הכתובה. [ליצירה]
- [ליצירה] שומעים לאורך השיר את הצחוק המתגלגל. [ליצירה]
- [ליצירה] סתם. לא יודע. מגעגע, גע גע. בית הקברות בסגולה - נשמע כמו הסתגלות למוות. בעצם לא נראה לי שיש משמעות מעבר לתמונה הצבעונית, אחוזת הבלבלות. לא עומד בפני עצמו. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מאוד מאוד יש בדממה הרמוניה לא נפגמת. ערך ששומר על שלמותו. החיסרון ברור: חוסר מימוש בעולם. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה! יש מקומות שבהם החזרה על אותם מילים הפריעו לי מאוד, ויש שלא כל-כך. ..במיוחד את היחס הרגיש ואת האחוות אחים. [ליצירה]
- [ליצירה] כולו להט , ואודי עשן וגחלים הבו לי אש !הגעת לנקודת הרתיחה לשיא לכתר. קריאה שנובעת מיאוש? זנב בוער של שועל או חתול ? את הבערה תיקח מעם המזבח מעם המחת מריצפת האש .את האפר מעם התפוח , של פרות קדושות נשחטות ,תחת שמיים אדומים ואויר צחיח זרה אותם על לשונך .ישרף כפי שאתה כלכך רוצה , אבל על תמות בצמא אל תכווה לנצח אל תאבד את האוביקטיביות ו הפכחון ,שללא מי טל מרוים מצננים וממתנים ,אי קימים ? נשרפים. ואל יהיו דברי אלו בענך לצנינים , לקש יבש מאוכל ,קבל את חסד המיים לצד תבערת הדין, " יקוב הדין את ההר " לצד "פוטר מיים ראשית מדון "-- ויאוש החזון . ואז תוכל להקדיש לנטשה זאת בשלמות במדה הנכונה ולא כצונמי ככפית הגיגית. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מאוד הבית האחרון קצת חלש. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי אני הייתי מתפלל את זה בבוקר ככה אחרי מודה אני או בזמן אחר... [ליצירה]
- [ליצירה] שפריץ הי, ילדה, תעשי עם הכישרון הזה משהו! המון סגולות שאין לי כוח למנותן. (או שאני לא יודע. זאת לעולם לא תדעי:) מצטרף לקודמתי בתגובות. (כמו קשת של צבעים מותזת על הקיר:) [ליצירה]
