גזע סמפוניה עקור משורש
תיו לתיו, קו לקו ועקום הוא הקו
וצורם הוא התיו, ומומת השיר
לא שומע לצו.
ומוטב -
ותדום הזמרה לנצח לנצח!
בעז דרומי
-
...סרפד ותה ורוח הקדים.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] טעם לפגם ככה: כתיבה מתרשלת! את אלופה בזה. באמת. אבל לא צריך להגזים... סוגריים זה חלק אומנותי, אבל במינון הנכון וכשזה בא במטרה מכוונת ומחייבת. היום כל השירה (הנכתבת כמעט) מתרשלת לא משנה אם היא דומה לסגנון עתיק או מודרני יותר. כולנו חוטאים בזה! תראי, זה לא פשוט לכתוב ברישול יפה כל-כך. זה לדעתי נובע בדר"כ מתוך איזה שממון או יאוש-השלמה... אבל כשזה מוגזם וחוזר על עצמו עד כדי עמימות (כפי שמישהו כתב) יש בזה טעם לפגם. [ליצירה]
- [ליצירה] הדס, עכשיו? סוף-סוף רק טעויות הקלדה... תקנתי. - איזו מן טענה זו? -במילים אחרות נתנו לך את כל האמצעים, ועתה מה אתה עושה איתם? תנצל את זה! אל תבזבז! יש לו חיטה למה הוא לא עושה קמח? למה הוא לא אופה? שר לו שירים.. טיפש. אומנם הוא מתרץ את זה בסוף - לטעמי תרוץ עלוב. ובקשר לחזרה על עצמי: היא במקומות מדויקים מאוד ומכוונת. בלעדיה לא היה שיר. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי ת'כתיבה בעיה קטנה... קהלת והומרוס הם בכלל לא קשורים. קהלת הוא לא ספר הסטוריה או מוסר אנוש, אלא אחד הספרים שנכתבו ברוח הקודש ו. למעשה הוא מבטא (כמו שאר הכתוב בתורה) את החוקיות האלוהית של ישראל. קהלת מבטא עקרונות חיים שהם בגדר טבע ובריאה. כל מילה היא יחסי גומלין וכוחות. עלינו לחשוף אותם מתוך קריאה נכונה ושאלת שאלות. השלב הבא יהיה לממש אותם ככל האפשר. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי איפה המדבר הזה? ואיך החול כל כך מסודר בגלים? למשהי/ו יש הסבר לתופעת טבע הזאת? יפיפה - אדם לא הלך שם. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי לא אי אפשר להפסיק לקרוא את זה. ו-...סלח לי על התגובה הקודמת. (תבין, הייתי עולה חדש במקצת. כאן) [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי בעיקר את ההתחלה המתומצתת מאוד היא גם מתאימה לפקודות. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה סתם מעניין שיש בכתיבה מתרשלת (במובן הטוב) איזו השלמה מפוייסת עם החיים. זה מתבטא בסוגריים (או השד יודע איפה) ובסלנגים. מן הלך מחשבה שירית כזו, שנשמע כמו: ראינו את הכל -- שמענו את הכל-- ספגנו את הכל-- עכשיו לא נשאר אלא לחייך. בזמנים אחרים אני עלול להתעצבן. מה הזולות הזו, שיש בה יאוש מהמילים ומהשיר? הפשטות המופרזת הזו, שמאבדת לשיר את ערכו הספרותי? ואותו חיפוי בצורת מילים לועזיות או שמות(השד יודע מאיפה) אלוהי השירה יודע ש-??? [ליצירה]
- [ליצירה] הדס, מאוד קשה לקריאה. ממש עולה במאמצים לעבור משורה לשורה. בערך כמו שאני שובר את השיניים על מילים לועזיות. "טרוף טורפתי, בני שלי, .............................. טרוף טורפתי באהלי" זה נשמע לי כמו חריזה קשה ולא מוצלחת גם אם לא התכוונת לחרוז. באופן כללי שמתי-לב שיש 'משהו' קשה בסידור השורות ולא זורם בקיצוניות. גם המעבר ברעיונות ובחזיונות שאת מתארת לא אחיד, לדעתי. לסיכום- קשה לעיכול, יש מה לשפר. כמובן, לדעתי. [ליצירה]
- [ליצירה] כמה נקודות: *זה לא מספיק ממוקד. לא ברור לאורך רוב השיר (ואולי גם אחרי) הנושא. *החרוז השובר-החוזר: מבריקותצעקותנשחקותשתיקות. הוא לא משיג את האיפקט בתור שורת סיכום/ מחץ. -*"הסגורות עוד יעידו כאלף עדים "– זו לא שורה בעייתית? היא לא ממש התחברה לי בטבעיות, גם אחרי כמה קריאות, לשורה הקודמת. נחמד לקרוא את צרופי המילים המענגים שלך, אך כדאי כאן, לדעתי, לעבוד על זה שיהיה יותר ברור וחד חזק. [ליצירה]
- [ליצירה] נורמות מוסריות?... מוקי נניח שאין קדושה למילים בעיברית. נניח שאפילו אין קדושה בכלל! אני מרשה לעצמי להסיק מדברך שאתה לא מאמין בא-לוהים, אם אני טועה תקן אותי. אז מה נשאר? המוסר האנושי. נכון? ואם המוסר האנושי או התרבות האנושית ברוב קולות יחליטו שאונס זה מוסרי? למה נורמות מסויימות הופכות להיות מוסריות רק בגלל שהם נורמות? אז המתירנות הגיע למצב כל כך נורא שהאונס והרצח וההתפוררות חוגגים בכל פינה. זה מוסרי? לא! מוסר אנושי לעולם לא יהיה מדד מוסרי טהור וראוי. מבחינה חוקית- האם אין בכתיבת שירים ופירסומם, לא משנה באיזה גיל מטופש נכתבו, אשר יש בהם נושאים רגישים ואינטימיים ולעיתים כואבים, פגיעה בכבוד הזולת הקורא? האם מותר לעיתון מעריב לפרסם כל מילה גסה וכל תאור חודרני? לא! אנא מוקי, שמור באתר היפה הזה על כבוד הקוראים. [ליצירה]
