[ליצירה]
הגשם מנגן על כולנו, מה? ניגוניו נעימים...
סיום מצויין, אך מעט תלוש. יכול להיות שהיה שם משהו לפני כן?
אהבתי את "עציר". מעולם לא שמעתי את המילה... ההתאמה בין הבית הראשון והשני מושלמת. צל"ש.
הבכי שלך מעורר.
תודה!
[ליצירה]
הדס, עכשיו?
סוף-סוף רק טעויות הקלדה... תקנתי. - איזו מן טענה זו? -במילים אחרות נתנו לך את כל האמצעים, ועתה מה אתה עושה איתם?
תנצל את זה! אל תבזבז! יש לו חיטה למה הוא לא עושה קמח? למה הוא לא אופה? שר לו שירים.. טיפש.
אומנם הוא מתרץ את זה בסוף - לטעמי תרוץ עלוב.
ובקשר לחזרה על עצמי: היא במקומות מדויקים מאוד ומכוונת. בלעדיה לא היה שיר.
[ליצירה]
אם הבנתי נכון, קשה לך לחבור אל אלוהים דרך האדמה, העולם וחומריו.
רק דרך תפילה אתה מצליח.. פרישת הכפיים, וגם בהם רק דרך סדקי הכיסופין שבין האצבעות.
מימד הזמן שמלווה את עולמך נותן לא אפשרות לצלול בצלילי מעל וכך לחוות את העולם התחתון.
(הרביבים יהיו מאחדים בין החומר לרוח?)
לבסוף "מה רבו מעשיך ה' מאׁד עמקוּ." כדי לגעת בעולם הזה על מלא עומקו כמעשי ה', יש להתעלות בתפילה אל העומק שכנגד. שמים, תפילה וכו'
[ליצירה]
יפה
סתם מעניין שיש בכתיבה מתרשלת (במובן הטוב) איזו השלמה מפוייסת עם החיים. זה מתבטא בסוגריים (או השד יודע איפה) ובסלנגים.
מן הלך מחשבה שירית כזו, שנשמע כמו: ראינו את הכל -- שמענו את הכל-- ספגנו את הכל-- עכשיו לא נשאר אלא לחייך.
בזמנים אחרים אני עלול להתעצבן.
מה הזולות הזו, שיש בה יאוש מהמילים ומהשיר?
הפשטות המופרזת הזו, שמאבדת לשיר את ערכו הספרותי?
ואותו חיפוי בצורת מילים לועזיות או שמות(השד יודע מאיפה)
אלוהי השירה יודע ש-???
[ליצירה]
מה זה - טונציית?
מדליק, נהדר, עשר! אהבתי את זה מאוד.
שירים טובים הם עם צטוט נפלא בהתחלה כמו כאן:
"יש להתבונן בלווי הולם" גאוני. ועוד כתוב על כוכבים אז בכלל ...!
קבלתי סטירה פעם מאחת שאמרה שאם אני מתנצל
יותר מדי זה פוגם בתדמית. היא צדקה. אני התנצלתי
מסיבות אגואיסטיות לחלוטין. (בעקבות בית 3)
הבית ה4 מהמם. בקיצור כל מילה פגעה בול במרכז ליבי. לכן, - מהרתי והמלצתי בחום...(!!!)