כמו חמנית - המשך
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] א. לגבי הכותרת - כדאי למצוא כותרת שמבטאת את תוכן השיר. אפשר לומר שיכולנו לנחש לבד שזה שיר ושהוא שלך, אם את מפרסמת אותו. ב. "מוחיכים" - הכוונה למוכיחים? - "באותה הדרכים" - באותן הדרכים. ויש עוד כמה טעויות שגורמות לי לא להבין בכלל מה הכוונה ומה את מנסה להעביר. כדאי לעבור, לסגנן, ולוודא שהשיר ברור וניתן לקריאה. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, נהדר. מעברי המשלב מושלמים, החריזה זורמת ומצוינת. הפריעה לי ההתחלה, שלא משתלבת (מבחינת התוכן כן, אבל לא מבחינת החריזה וכו') עם שאר השיר. אבל אתה טוב, אין ספק. [ליצירה]
- [ליצירה] (הד) [ליצירה]
- [ליצירה] בגלל שהבטחתי.. קראתי כמה פעמים, ובסוף הבנתי. וזה מאד מאד יפה בעיני. את יודעת להשתמש בסכינים שלך טוב. לדעתי בעיקר שתיקות מדממות.. אבל זה ענין של הסתכלות.. [ליצירה]
- [ליצירה] הנה זה עומד אחר כתלנו.. (חוזרת מהאזכרה) [ליצירה]
- [ליצירה] שיר חמוד, שמבחינת התוכן עשוי היטב. לצערי, אי ידיעה מספקת של השפה העברית פוגמת מאד. [ליצירה]
- [ליצירה] גם לי. ברור שהנושא הוא פרשת "אשת יפת תואר", אולם קשה לי לפענח מיהו הדובר ואל מי. על פי הסוף נדמה שהאישה היא הדוברת, אולם זה לא מסתדר תחבירית עם ההתחלה. [ליצירה]
- [ליצירה] קצת מוזר, כי במקור זו נבואת פורענות וכאן את הופכת את זה למשאלת לב.. בדרך כלל כאשר מוסיפים שיבוץ המטרה היא לקשר את התחושה מהפסוקים עם התחושה של השיר, וכאן זה בעיקר יוצר תחושה מבולבלת. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. קצת קשה לי עם הקטע הזה, כי למרות שהוא מביע הזדהות - הוא כתוב בגוף שני, מה שגורם לתחושת ריחוק. חסרה פה ההבנה שזה לא "הם" שסובלים (ו"אנחנו" הרחוקים אך מזדהים) אלא בעיה _לאומית_, של כולנו. (כשכואבת היד, היא לא כואבת בנפרד מהגוף..לכל הגוף כואב!) ההבהרה מיותרת לדעתי.. [ליצירה]
- [ליצירה] אי אפשר לצמצם? לטעמי השיר כפי שהוא ארוך הרבה יותר מדי, שלא לומר מייגע. חבל, כי יש לך רעיונות יפים שפשוט הולכים לאיבוד בכל המלל המיותר הזה. [ליצירה]
