קולות מתרוצצים בי
הולמים בדפנות
מנסים לנתב אותי אל דרכם.
לא, אני לוחשת
קולי מרטיט אך יציב-
תעמדו שניה בשקט
תנו לי להיזכר,
זה עומד לי על קצה הלשון---
בחיי שפעם ידעתי
מי אני.
נו, אוף אתכם,
עכשיו בגללכם התערבל לי הכל.
[ליצירה]
..
אני יודעת שאתה חושב ככה (לדעתי כן כתבת על זה פעם בצורה מפורשת), ושיהיה ברור שאני לא מזלזלת בדעה שלך.
אני פשוט לא מסכימה.
לדעתי תפילה מחודשת לא תפתור שום בעיה (מעבר לכך שאני רואה בתפילה הקיימת דבר מקודש).
[ליצירה]
...
צריך אומץ לצלם ככה. (אפילו שהוא נתן רשות, אז מה).
לי עוד אין כזה.
מפחדת, כנראה, להסתכל לאנשים בלבן של העיניים.
תמונה טובה מאוד. אלכס ליבק משהו.
[ליצירה]
[ליצירה]
..
אם הבנתי נכון, אז.. הזכיר לי אותי, פעם..
סוף השיר אולי באמת צריך טיפה שיפוץ- לא מבחינת התוכן, אלא הסגנון- משהו שם קצת לא משתלב...
ואודיה, אני אשמח דווקא לשמוע..
[ליצירה]
...
אמממ, לא נעים לי להגיד, אבל... זה נורא בנאלי.
כבר מיליוני תסריטים נכתבו על הנושא הזה...
ולא ממש חידשת משהו.
אני מקווה שאני לא פוגעת, בתור אחת שגמכן עברה את התהליך של לכתוב תסריט ולנסות להימנע מבנאליות- אני יודעת שזה קשה..
ראית את הסרט "אפור"? סרט של על אולפניסטית שמחליטה להתחזק והולכת ללמוד בבי"ס חרדי, אבל ההרגשה שזה לא העולם שלה וזאת לא האמת גורמת לה לחזור הביתה...
---
אתה תלמיד של מולי?
מגניב, תמסור לו ד"ש (:.
[ליצירה]
..
אחתוש, בתור מכינת השניצלים הקבועה במשפחה (אפ'חד לא סובל לעשות את זה חוץ ממני..), אני מתחילה לפקפק בעובדה (את יודעת, לחזה עוף לפני שהופכים אותו לשניצל, יש צורה שמזכירה למדי.. הממ.. חזה של עוף :)..
אבל- הנאיביות תשרור לנצח, אמן!
[ליצירה]
..
ברור שאסור לשאול עד מתי.
זה כמו לשאול אם כואבת לך עצם הפז"ם, או אם אתה עייף. אה, וגם "כמה עוד".
(מכירה את השיר "עד מתי, אבא, עד מתי?".. אז הפנטזיה של המחלקה של איתם זה להשמיע את זה בקולי קולות ברחבי הבסיס.. לכי תביני).
תגובות