בס"ד
כשיאמר "באהבה" יכוון לקבל עליו ארבע מיתות בית דין.
לקוח מכוונות בסידור
טובי אור נטובי
-
יליד יא אדר התש"מ (תענית אסתר הוקדמה ליום ההולדת שלי.. ולא בכדי)
בעל נטיה מפחידה לכתוב פרטים שוליים על תאריך הלידה..
ו.. עוד כמה פרטים..
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ורות דבקה בו... סיס, כולכבוד. [ליצירה]
- [ליצירה] חביב למדי :-) סיפור אמיתי? אתה רוצה לומר לי שלסבא אפרים לא היתה רגל והוא קיבל אותה מעץ? עץ נדיב מאד כנראה... :-) [ליצירה]
- [ליצירה] חביב פשוט, פשוט מאד אפילו, אבל חביב :-) אם יש לך יותר בשר\חומר (תרתי משמע?) אולי כדי שתנסי להגדיל את היצירה. [ליצירה]
- [ליצירה] חביב גם במובן הרעיוני, גם ביחסי, ובעיקר בספלאשי של הרעיון היחסי.. [ליצירה]
- [ליצירה] אהממ... טוב, תודה :-) וחתלתול - יש בזה משהו גרוטסקי, כמובן, ועדיין זה נראה לי מתאים (גם בלי קשר לתמונה ממנה לקחתי ת'רעיון) לאווירה הסוריאליסטית הזו... בכולופן, כדי להסביר את הסיפור, האם אתם חושבים שהתוספת הזו מוצלחת יותר? ""אגב, איזו שנה זו?" הנער ענה לו והזקן הצטחק "וואו! אתה מכיר אותי למרות שעדיין לא נולדתי" והסביר "זמן לא משנה כאן במיוחד, ברגע שנכנסת לסימטה אתה שייך לכל רגע ורגע בזמן. כך נוצרות אגדות"." תודה מראש. [ליצירה]
- [ליצירה] מאגניב! מישהי הפנתה אותי ליצירה הזו והוסיפה ש"אתה תאהב את זה" היא צדקה במאה אחוז :-) אחל'ה של יצירה - שילוב של רכילות סבתאית (תרתי משמע כמובן) יחד עם הלכה טכנית חזקה :-) טובי - מנסה לדמיין לעצמו מה היה קורה אם הוא היה מרצה את זה לפני אחד החבר'ה בצבא (תוצאה סבירה : "אתם הדתיים האלה...") [ליצירה]
- [ליצירה] "מתוק" זו המילה המתבקשת, נכון? :-) ומרלון ברנדו די מת כבר מ2004. ומצד שני - לפי www.imdb.com הוא עדיין הוציא פרוייקטים עד 2006, אז מי יודע - אולי הוא יוכל כחלטורה גם לדאוג לנעמה... ו... דורין? הא? [ליצירה]
- [ליצירה] אסתר וקצתחרת אז מה שנעלם זה האנשים ששמים לב שיש הרבה אנשים ששמים לב למה שנעלם? אה, ותמונה יפה. יפה מאד. הזכירה לי את שלולית החורף בנתניה - נוסטלגיה שנעלמת כל שנה, וחוזרת (ומקווה שבע"ה תמשיך לחזור) כל שנה. [ליצירה]
- [ליצירה] 'סתכל על זה בצורה הזו... אם היא לא היתה אומרת את זה, היית מסיים את הסיפור בסגנון "את השיחה היא סיימה באנחה על חיי האהבה העלובים שלה ועל כך שלא מצאה את החצי שלה, דבר שעדיין לא נתן לי את האומץ לפנות אליה, לאחר כחצי שעה\ארבעים דקות האוטובוס הגיע לתחנתו, מנסה לענות אותי בכל מילי-שניה מהדרך וכך למרבה הבושה, הכאב ועוד רגשות כואבים שאפילו לא ידעתי שקיימים בלב האדם, ראיתי אותה יורדת בתחנה ופוסעת לה הרחק." טוב.. לא השקעתי מיודעמה אבל העיקרון הובן, נכון? בקיצר, c'est la vie. אה.. וסיפור יפה :-) [ליצירה]
- [ליצירה] לחתלתול וטל הנקודה היתה ההבדל בין גישתו של הוגו לגישה עכשווית יותר - מה נדחה בפני מה - הצבא בפני האידאה שדורשת את זמנה או האידאה בפני הצבא שלא מתאים לזמנו (מתאים שיהיה צבא, לא מתאים צבא פאסה שכזה). וטל, אכן כן - יום ראשון בבקו"ם :-) (והתקופה לא הלכה אלא תמה. ככל חייל לשעבר אני משער שהיא עדיין נמצאת באיזה טרפש וכאלה..) [ליצירה]
תגובות