את קשתך נתת
בעננִי שלי
ושקט שרר בכל.
צבעיך פארו את קדרותי
וההרמוניה שכל כך חסרה לנו
הפציעה לכמה רגעים קסומים
הבליחה למספר שניות של חסד
העניקה לאפרוריות יופי וגון
ונעלמה.
עם התפוגג ההדר
שנית,
סערה.
[ליצירה]
:)
היי אסף!
א. אתה יכול עדיין לחשוב שמדובר בנערה שעושה פירסינג, אין לי בעיה עם זה.
ב. אין מסר ויש מסר. כל אחד יכול לקרוא כאן גם אופטימיות (כן, כן! יש, אני נשבעת...) וגם פסימיות. הדברים הם לא ממש ברורים, כמו החיים שלנו. מורכבים כאלה.
ג. לא הבנתי מה הבעיה באי אזכור הגיל הכרונולוגי של הגיבורה.
[ליצירה]
[ליצירה]
או קיי
א. זה "מתובל".
ב. נשבר לי מהתגובות שלך ליוסף לבנת.
מדהים איך חדשות לבקרים אתה מחפש שעיר לעזאזל אחר. לא מתאים לך אחרי יצירה אחת להמשיך לקרוא אותו? אל תקרא. דלג בחינניות ליוצרים המוערכים בעיניך. אבל הדביקות במטרה הכמעט שטנית הזאת מחרידה אותי ממש. אין לי הסבר אחר למעשה כזה חוץ מאכזריות. (ואל תבלשט לי על "ביקורות איכותיות לאתר" כי ביקורות איכותיות זה לא!).
מפחיד לראות איך תסכולים אישיים של מישהו מוצאים את פורקנם בוירטואל. כמה פשוט. כמה גועלי.
אז אני, אימלדה מרקוס של האתר, מוחקת את התגובות חוץ מזו. לא בגלל שהיא פחות גועלית פשוט כי היא היחידה שאולי מתייחסת לתוכן היצירה (בדרך מחליאה בנבזותה)
לך לתראפיסט, ממי. (אאוץ' כואב, אבל הגיע הזמן כי כשזה היה בעדינות במסרים האישיים לא הבנת).
[ליצירה]
או קיי אני פה ראשונה
קשה לי עם מתמטיקה, אלוקים עדי.
אבל איכשהו הכתיבה הקסומה שלך, יחס עם לקיחת אלמנטים מתחום המתמטיקה והחלם על... ובכן, עלינו, על חיינו, על היומיום ועוד ככה---
צבט לי הלב, חתלתולי.
לא כל אחד יכול לכתוב לי כך.
לא הכל הבנתי- אבל אהבתי.
והמעברונים לתחום המדעים בסיפור- גאוניים.
[ליצירה]
ילד
אני לא מאמינה שאני אשכרה אומרת לך את זה אבל התגובה הראשונית שלך- מגעילה עוד יותר.
סוערה, אומרת את דעתה האישית ומשתמשת בטרמינולוגיה לא לה. אולי ככה תבין כמה זה נחמד שאומרים למישהו על מה שהוא כתב "מגעיל".
תגובות