את קשתך נתת
בעננִי שלי
ושקט שרר בכל.
צבעיך פארו את קדרותי
וההרמוניה שכל כך חסרה לנו
הפציעה לכמה רגעים קסומים
הבליחה למספר שניות של חסד
העניקה לאפרוריות יופי וגון
ונעלמה.
עם התפוגג ההדר
שנית,
סערה.
[ליצירה]
שיר מצויין
משקל, חריזה, תיאורים- הכל! ממש אהבתי.
וכמו מיגד גם אני מביעה עניין מיוחד במשפט האחרון. שגר נא לי מסרישי, ומהר, במחילה מכבודך העסוק.
תגובות