את קשתך נתת
בעננִי שלי
ושקט שרר בכל.
צבעיך פארו את קדרותי
וההרמוניה שכל כך חסרה לנו
הפציעה לכמה רגעים קסומים
הבליחה למספר שניות של חסד
העניקה לאפרוריות יופי וגון
ונעלמה.
עם התפוגג ההדר
שנית,
סערה.
סוערה בת חורין
-
סוף דבר הכל נשמע את האלקים ירא ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אוי... מלכת תיאורי הסיטואציות. פשוט כך... כואב, נוגע ו... כתוב מצויין. בגלל זה למעשה זה הצליח לכאוב ולנגוע... סו. [ליצירה]
- [ליצירה] יו! מנחם, ראית את זה? |אייקון מוציא לשון| ... אלול אחר- לזאת התכוונה ה(עלק) משוררת. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] אממ.. בעצם... אני ממש חצופה! יאנוש ורחלי, עם הסגירת מעגל שלהם היו קודם =) אבל אני הייתי אחורי זה ... סו. [ליצירה]
- [ליצירה] אממממ... :))) חמוד. איפה המכולת הזאת? [ליצירה]
- [ליצירה] זה יפה, איש. זה יפה מאוד. שיטת הפיסוק (זו היצירה השניה) בפירוש עשתה לי את זה. סוערה, "עומדת בפרצים" (כנגד כל מי שלא עומד בפריצות?...) [ליצירה]
- [ליצירה] וואו... מדהים פשוט... סליחה. לא פשוט. רק מ ד ה י ם. סוערה. [ליצירה]
- [ליצירה] כתיבה מצויינת! מטאפורות מדהימות... ואני בטוחה שאני לא היחידה שקפץ לה לראש "סיגליות" של ברוזה. והפואנטה? סיגליות של ברוזה: יש שיאהבו ויש שיחושו תחושת החמצה. אני אהבתי איך שמתוארת ההחמצה. אתה כותב דגול. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה כשאני מנסה- אני לא מצליחה לתאר נוסטלגיה. הכל מבולבל ומגומגם. כאן זה היה... מחובר כזה. קו לקו. :) [ליצירה]
- [ליצירה] מקסימקסים! וולקאם. סוערה, שפעם הייתה כתומה ממש , מרב גזר =) [ליצירה]
- [ליצירה] ממש, אבל ממש לא יורדת על אניה... יש לי את האוסף המרובע :))) [ליצירה]
תגובות