את קשתך נתת
בעננִי שלי
ושקט שרר בכל.
צבעיך פארו את קדרותי
וההרמוניה שכל כך חסרה לנו
הפציעה לכמה רגעים קסומים
הבליחה למספר שניות של חסד
העניקה לאפרוריות יופי וגון
ונעלמה.
עם התפוגג ההדר
שנית,
סערה.
סוערה בת חורין
-
סוף דבר הכל נשמע את האלקים ירא ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אממממ... :))) חמוד. איפה המכולת הזאת? [ליצירה]
- [ליצירה] =))))))))))))) קראתי עכשיו שוב. פ'חחחחחחחחחחחחחחח: "התייאשתי, מצדי שיהיה טרול" couldn't say it better myself... אתה ענק (עולל, ינוקא, פעוט, גמול עלי אמך, לעזאזל) אבל ענק! סוערה. [ליצירה]
- [ליצירה] הו.... פשוט מעולה! ותודה למי שהביא לי את הקישור לזה. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי... מלכת תיאורי הסיטואציות. פשוט כך... כואב, נוגע ו... כתוב מצויין. בגלל זה למעשה זה הצליח לכאוב ולנגוע... סו. [ליצירה]
- [ליצירה] :) משעמם? סבתוש, תלוי עם מי. ולגבי הסאלן של המסומן/ת בשאלה: צודק/ת. אבל אני מחזיקה בדיעה שבדייטים נותנים לשיחה לזרום כשמתוכה אנחנו מבינים מי עומד מולנו. לא מתוך להגנות בלתי פוסקת של העומד ממול, שמלווה בציוני "אני" גאים. לספר על עצמך תמיד כדאי. צריך לדעת איך. סו, יועצת נישואין שהולכת יחפה :))) [ליצירה]
- [ליצירה] אדמיקו, חמישה כוכבים. כרגיל. :) [ליצירה]
- [ליצירה] אסור להתעלם מהקו הכללי אני חושבת שכלל אנחנו הצבא הכי שנוהג במקסימום מוסריות ביחס למציאות בה הוא נתון (וגם לא ביחס אליה). מקרים בודדים כגון זה שציינת וזיעזע את כולנו אינו מייצג בשום אופן את מה שנעשה בצבא. רק העובדה שמוקיעים אותם ומביאים אותם למשפט בגלל העניין הזה- מוכיחה עד כמה השאיפה לנקיון כפיים, עד כמה שניתן במצב הקשה של המלחמה הזאת, קיימת בצורה משמעותית. והערה לבנימין- זה שהם חיות לא אומר שאנחנו צריכים לנהוג כך. גם אם הם היו צריכים להגן על חייהם- אין שום הצדקה להתנהגות מחרידה שכזאת. סוערה. [ליצירה]
- [ליצירה] * וואו! כל כך נכון! [ליצירה]
- [ליצירה] ילד צודק אתה כותב מצויין. מ צ ו י ן. ולמה אני מפספסת כאלה דברים שנמצאים כאן כל כך הרבה זמן? <אצה לקרוא את השאר> סוערה. [ליצירה]
- [ליצירה] אתה כזה שובב... או בעצם יש לומר... "ממזר". אבל רגע... בהקשר של הקטע... "ממזר?!?!?!" ;-) סוערה. [ליצירה]
תגובות