חשבתי,
אולי אשאר
תלויה על גלגל הענק
בארץ לא זרועה,
אחרי שסוחר החמורים
הלך לדרכו.
נגה נגה
-
לא כזה מעניין
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תודה ותודה לעורכת שהביאה אותי עד הלום [ליצירה]
- [ליצירה] יופי סופי סוף סוף סופי מעלה שיר ומשובח במיוחד. אמרו את זה קודם לפני [ליצירה]
- [ליצירה] פרימור פרימור כולם שותים פרימור.. [ליצירה]
- [ליצירה] תיאורים מושלמים ומלאי אווירה. עם זאת העיר פה מישהו לפניי על התחושה הנוצרית שמתרגשת עליך כשאתה קורא את הסיפור. החמלה הדתית של הכותב מול העליבות של הגיבורים. אני חשתי בה גם משום מה. זה הזכיר לי את תיאורי ההתגוללות בסחי של הגיבורים אצל הקלאסיקנים הרוסים (דוסטויבסקי, גוגול) והצרפתים (בלזאק). אני עצלה מלחפש ציטוטים, כך שאולי לדברים אין תוקף, מדובר בתחושה בלבד. [ליצירה]
- [ליצירה] מסע אחר החלטת לעשות לנו מסע אחר, בדיוק במסלולים אותם ידעתי ואליהם התגעגעתי. מגניב. [ליצירה]
- [ליצירה] מתוך המילים הצלחתי להריח את אלנבי, את העליבות ואת אדי הפיח והייאוש העולים ממנו. נזכרת בשנים שלמות של רחמים עצמיים בנסיעות ארוכות במוניות שירות 51 מהבילות, מפוצצות בילדים צורחים ומפורסנגים. בחילה אמיתית. סחתן על כשרון התיאור, השתמשי בו! [ליצירה]
- [ליצירה] בהחלט בהחלט בהחלט השיר שהתאים לי עכשיו. מעניין מאיפה הוא מגיע [ליצירה]
- [ליצירה] לאור התגובות ליצירה זו ול"כיסויים" של מיגה שנשלתה מן האוב בעקבותיה, הריני להמליץ לכם על יצירה נוספת המבטאת רעיונות דומים, או לפחות מבוססת על תחושות ראשוניות דומות. היא לוקחת זאת לכיוונים קצת נוירוטיים ואולי אף לסבו-אירוטיים בפרשנות. אמנם שום דבר שהגרעין הקשה של אנשי צורה לא יוכל לשאת, ובכל זאת, שלא תגידו שלא אמרתי קודם. ועוד גילוי נאות למגיבה יש קשר אישי עם הכותבת. שם הסיפור הוא: מירוניבה של שהרה בלאו. תמצאו אותו ב- bananot.co.il [ליצירה]
- [ליצירה] אה ולגבי התכתבות עם שירים ועם תגובתי - אני מפנה לשירו של יוסי אלפנט "איך כש.." [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה למתגוננת- תתבונני ותשתקי, טוב? [ליצירה]
