אף פעם לא מצליחה להחליט
איך אתה יותר טעים
האם לטרוף אותך בנגיסות מורעבות
או לקלף אותך לאט לאט
ולהנות מכל פיסה שלך
כמו דילמת הוופלים שהיתה לי בילדותי
האם להפריד בין כל השכבות,
ללקק אותן אחת אחת
או לנגוס ולהנות ממסת הרכּוּת של השלם.
[ליצירה]
ממש לא ביקורת, אלא הרהור
אחד מתוך רבים שעלו לי בערב הזה. צר לי אם ה"יחפים" נשמע למישו כביקורתי. להיפך, אני אדם יחף בטבעו ולכן התלהבתי מהיחפים, אני אדם ששואף להתחברות עם האמיתי גם אם הוא חורג ממוסכמות, ולכן התלהבתי מהצבעוניות ומכל מיני דברים שנראו לי בהתחלה כהתחברות עם האמיתי שלך תוך שחרור ממוסכמות. אחר כך הם נראו לי בעצמם כמוסכמות, כאופנה,
מאמינה שעוד ייצאו מתחת ידי הרהורים נוספים מאותו ערב. רק שתבינו מאיפה זה בא. לא מביקורת, אלא היהפך, מהתלהבות ראשונית שהתחלפה לה במבט אחר.
[ליצירה]
יפה אנושי ואמיתי
למה שלא תצטרפי לצוות ההדרכה של קורס הכנה ללידה?
אני חושבת שגם לקטע הזה צריך הכנה.
עוד לא הפסיקו עם אונס המתנות הללו בבית חולים?
[ליצירה]
המשורר בכבודו ובעצמו
נעתקה נשימתי
איזה שיר נפלא
פשוט נפלא, כל מילה זהב.
לשמר אותו לימי החורף (שאצלי הם הדכאון בכבודו ובעצמו)
שיר שצריך מלחין נפלא
ולהנעים את אזנינו מעל גלי האתר...
[ליצירה]
על דמעות ואלוהים
אתך אני בדמעותיך
כאחת שראתה תינוק קטן ויפהפה מוטל ללא רוח חיים ושאלה את אותן שאלות
אני חושבת שבמצבים כאלה לא הרציונאל צריך לשלוט בשאלותיו ובתשובותיו, המספקות או הלא מספקות,
אלא פשוט הרגש, שהוא בזמנים אלו חזק מכל, צריך פשוט לבוא לידי ביטוי מלא כמו שהוא.
דמעות, בכי, לא לנסות להסביר, לא לחפש הסברים, לא לנסות להצדיק, ובטח שלא לחפש בספרים איך אני אמור להרגיש או להתמודד עם זה.
פשוט להיות.
להרגיש.
אני מאמינה שהנשמה (המקום ממנו חווים רגשות) מובילה לכיוון הנכון, אף שאנשים דתיים לפעמים פוחדים להרגיש באמת. צריכים תעודת הכשר גם לרגשות.
אם אתה מאמין שנשמתך היא חלק אלוה ממעל, אתה יכול לסמוך עליה, שהרגשות שהיא מוציאה החוצה לא בהכרח יובילו אותך למרוד.
בהצלחה בכל תהפוכותיך
ושתהיה שלם תמיד עם נשמתך.
[ליצירה]
ריח הכאב
יותר מוחשי מזה לא יכול להיות. ריח הכאב, כל התחושות, השעמום, האשמה, ההזדהות עם הסבל אל מול החולין של ספירת המשבצות.
מקסים.
(הפריעו לי המלים הראשונות הלקוחות משיר, למה להכניס אותנו לאוירה "מוכנה" ממקום אחר? לי אישית השיר הזה עושה בחילה. אולי זה היה בכוונה? לא. הייתי מציעה להשאיר ביצירה שלך רק את מילותייך שלך. הן חזקות דיין)
תגובות