שוב כויה
מתקוה שנגוזה –
שוב כאב
מזיווג שאיננו לי.
שוב הפנמה
שהכל מעם ד' –
שוב הכרה
שהכל לטובה.
חזקי פוקס
-
יליד תשמ"ב. רווק.
חבר מערכת במכון תורני.
לקט יצירות
- לבלוב רגשות – הצד שלה
- תיאורי הפגישה השנייה – הצד שלו
- בטרם אפקח עיני
- התכוננות לחשיפת הרגש
- השבת השנייה – הצד שלה
קשור אלי
- [ליצירה] נכון, קצר וקולע. שה' יתן לך במהרה זיווג משמים ואז ימלא שחוק פינו. [ליצירה]
- [ליצירה] תמי, אני מוכרח לחלוק עלייך בנוגע לשיר הזה. השיר מאוד קצר - דבר שלא אופיני לחזקי - אולם דוקא במיעוט המילים מתגלה הגדולה של השיר. בחזרה על המילה "שוב" ארבע פעמים, הוא מתאר לנו, איך בכל פעם ששידוך מתפקשש לו, חוזר אותו תהליך שוב ושוב, והתהליך עצמו הוא פשוט: כאב ומשם הפנמה שהכל מאת הקב"ה וממילא הכל לטובה. דוקא בכך שהשיר קצר, מתגלה המסר הגדול החבוי בו, שייתכן שהיה מתפספס ביצירה שהמילים בה מרובות. בנוסף, אני חושב שבקיצור היצירה, יש מעין הרגשה שלכותב אין יכולת להביע את עצמו במילים מרובות, כי הוא אמנם מפנים שהכל לטובה, אבל עדיין כואב לו. [ליצירה]
- [ליצירה] קצר מידי וברור מידי אתה יכול הרבה יותר. לא מרגישים אותך כאן. יש אוסף עובדות לא חזקי. תודה לך. [ליצירה]
- [ליצירה] העם איתך. [ליצירה]
- [ליצירה] אכן, קשה.. אבל כשמגיעים בסוף, כל הכאב נגוז.. בע"ה [ליצירה]
- [ליצירה] אוי... הלוואי ולא נצטרך לעבור את כל זה... חזק ואמץ!!! העם איתך! [ליצירה]
- [ליצירה] אוי... הלוואי ולא נצטרך לעבור את כל זה... חזק ואמץ!!! העם איתך! [ליצירה]
- [ליצירה] קצר וקולע! אהבתי... [ליצירה]
- [ליצירה] אכן, הכל לטובה. קלישה כביכול, אך לא כל אחד מסוגל להאמין שזה כך באמת. בעיקר בזמנים קשים. [ליצירה]
- [ליצירה] יצירה (בלית הגדרה אחרת שעולה לי במוח) מתוקה. מבט פשוט ואמיתי על העולם. אשריך! ושטה: אני הבנתי מהיצירה שהדגש הוא על ההפנמה שהכל מאת הקב"ה, ומתוך כך מגיעים להכרה שהכל לטובה. [ליצירה]
- [ליצירה] ב"ה ים היקרה, א. לא טענתי שאודליה לובשת את העגילים עבור אביאל, אלא שאביאל חושב שכך אודליה עושה. ב. אני נוהג לשבור את הספגטי. ג. אם את מצפה לסוף טוב של הסדרה... צר לי לאכזב אותך. חזקי. [ליצירה]
- [ליצירה] מענה לתגובות ב"ה מיכל - כשכתבתי את היצירות, זה לא היה בכוונה שהן תשלמנה אחת את רעותה - זה הגיג פרי מוחו של קופץ, בראותם אותן. לוגן - "עולם שפל" כוונתו שעולמנו הגשמי הוא שפל לעומת העולמות העליוניים הרוחניים. [ליצירה]
- [ליצירה] ב"ה עידו היקר, ודאי שהיו. לדוגמא: המנהג המקורי היה שאמרו קדיש תתקבל לאחר כל מערכת תפילה שניתנת להיעשות בצורה נפרדת מחברתה - ללא קשר אם תפילת שמו"ע נאמרת בה, וממילא אמרו קדיש תתקבל לאחר הסליחות, וגם לאחר קריאת מגילה בליל פורים, כאשר בת"ב היה מנהג מיוחד שבשל העובדה שקוראים את מגילת איכה שבה נאמר "שתם תפילתי", לכן לאחר מגילת איכה לא אומרים קדיש תתקבל וכן בבוקר לאחר תפילת שחרית הקדיש אינו נאמר. בעל הלבוש, סבר שקדיש תתקבל קשור אך ורק לתפילת שמו"ע, בביאור המנהג שאומרים אותו לאחר הסליחות הוא נדחק, ובענין המנהג בליל פורים, הוא אמר שהמנהג הוא מנהג טעות והוא ביטל אותו, ועל פיו נוהגים רוב האשכנזים בימינו. דבר משעשע הוא, שהרבה מהאחרונים, שלא ידעו שמקור ביטול המנהג הוא בלבוש, תמהו על מה שנזכר בראשונים שלא אמרו קדיש תתקבל בליל ת"ב, לאחר קריאת מגילת איכה; שהרי אם הדבר קשור לשמו"ע למה אמורים לומר אותה? [ליצירה]
- [ליצירה] המקור ב"ה המקור לכונה ליתקון הפרטי ביקבה"ו הוא בעולת ראיה ח"א עמ' יג'. [והיסוד שבכל דבר ישנו מבט כללי ומבט פרטי מצוי בעין איה מהדורא בתרא בפיסקא הראשונה (עין איה ברכות ח"א עמ' 173)] [ליצירה]
- [ליצירה] ב"ה הילה - לא הבנתי מהן בעיותייך עם יצירתי הדלה. לגבי הרחפנות - לך יש דמות מסויימת של "רחפנים" במוח ("בד"כ הרחפנים לא כ"כ חמודים" כהגדרתך) ואילו אני מציג אותם - מהיכרות אישית - בצורה שונה. לגבי הדיבור על הקשרים הרציניים ב"ערגה" כהגדרתך - אני חושב שזה דבר שבהחלט יכול לעלות בשיחות. בסיפור דנן, בשל אופיה המיוחד של אודליה זה עולה בצורה מוקדמת מהצפוי - אבל איני מבין מדוע את תמהה על עצם הדבר. [ליצירה]
- [ליצירה] ב"ה רדף היקר - אביאל, בהיותו מושפע מהשפה הגבוהה של מרן הרב זצ"ל נוהג לעיתים קרובות לדבר בשפה גבוהה, ואני כמותו ועוד רבים וטובים. [ליצירה]
- [ליצירה] ב"ה מעניין שהתחושות שעלו בך קשורות דוקא לחטא הזה, קיבלתי הרבה תגובות שונות מקוראים באיזה חטא לדעתם מדובר, והתגובות שונות מקצה אל הקצה. בכל-אופן, המטרה של הסיומת היתה לגרום לקורא לחשוב, ולהבהיר שכל הסיפור היה על חטא שהוא לא דמיין בדעתו. (אם מישהו דמיין לפני השורה האחרונ מהו החטא המדובר - כל הכבוד!) [ליצירה]
- [ליצירה] ב"ה גרשון היקר, כשאנשים נפתחים מאוד אחד כלפי השני, ישנם גם גילויי רגשות וכו' - אביאל לא בכה, אבל היתה לחלוחית דמעה בעינו. האם קרה לי כמעשה הזה בפגישה הרביעית? יותר מזה. כשנפתחים לגמרי בפני בן-אדם, קורים דברים יותר "הזויים", שמלמדים על חיבור רגשי. היה אפילו מקרה בעבר שבו זלגה דמעה מעיני בשל התשתתפות בכאב של משודכת שחשה לי על צרותיה, בשיחת טלפון שהתקיימה ערב פגישתנו השנייה. ככה זה כשיש חיבור. [ליצירה]
- [ליצירה] ב"ה מכיוון שהאתר לא מאפשר לי כרגע לשלוח מסרו"שים, אענה לכל המגיבים הרבים כאן ע"פ סדר תגובתם. נ.ז. - שהוא לא דמיין בדעתו = הקורא. איילה - לפני שפרסמתי כאן את הסיפור, נתתי אותו לשבעה חברים, ללא משפט הסיום, וכל אחד חשב שהמדובר על חטא אחר. כך שאני בהחלט לא חושב שכולם מדמיינים שזה על אותו נושא. (למען ההגינות יש לציין כי המדובר בשבעה חברים מרכזניקים - אולם אף אחד מהם לא חשב שהמדובר על נחיתה מהרחפנות.) ליאורה - מודע את חושבת שאין אנשים עם תאווה לגניבה? עייני בבבלי שבת קנו ע"ב, ותראי מעשה שממנו עולה בבירור שיש אנשים (במקרה המתואר שם רב נחמן בר יצחק) שנולדים עם תאווה לגניבה. נ.ז. - אין בעד מה. ליאורה - הנחש מסמל בסיפור את היצה"ר, ובכך הוא אכן מחובר עם חטא עץ הדעת ודרשת חז"ל שהנחש היה היצר הרע. המבט הפשוט הוא שהנחש ממית, אולם בסיפור הנ"ל הנחש נותן לרונן את היכולת להתבונן בעצמו ולעשות חשבון-נפש, ובכך הנחש נותן לו חיים. האם החיים האלה אמיתיים? זו שאלה שעל הקורא להשיב עליה. אודה על האמת - טרם הצלחתי להבין מדוע עולה הדרישה לשנות את החטא. מה כ"כ מרגיז בזה שהחטא הוא לא מה שהקורא דמיין בשעת קריאת הסיפור? תודה רבה לכל המגיבים, חזקי. [ליצירה]
- [ליצירה] ב"ה הילה היקרה - אשתדל להתייחס לטענותייך, אחת אחת, בלנ"ד - א. "לא מתאים לדבר על קשרים אישיים בשיחת הטלפון השניה" - הכיוון שהסדרה מתקדמת אליו, הוא שאודליה (בגלל אישיותה המיוחדת) אומרת כל מה שהיא מרגישה, והדבר מאוד מקשה על אביאל (ראי סיכומו בסוף "הצד שלו" המקביל לפרק זה). ב. "ממש מרגישים שזה לא אמיתי" - אני מצטער אם נכשלתי בהעברת הרגש האמיתי שבסיפור, ואם חשת שהסיפור מדומין. ג. "הם עדיין לא בדקו את העניין השכלי" - הענין השכלי מתברר בד בבד עם הענין הרגשי, אין פה "שלבים שונים" שבאים זה לאחר זה, אלא הכל בערבוביה. ד. "והיכן כל הבירורים?" - הבירורים היו בפרק הראשון בסדרה, בצד של אביאל - לא דברתי אליהם מכיוון שלא ראיתי צורך, ובצד של אודליה - הצגתי את החלקים בהם שחשבתי שרלוונטיים להמשך הסיפור (פרטים על הדמויות של דניאל ואלישע). ה. "לא היה עוד מרכזניק שלא חקר עליי איך אני נראית" - אני מצטער לומר, אבל אני לא מאמין למשפט הזה. אשמח מאוד להמשך תגובותייך, חזקי. [ליצירה]
תגובות