[ליצירה]
מצחיק!
בגלל שאלה 24 סוגים אז אין שורה מיותרת. אבל אם לא היית מציין את זה קודם, זה היה שיר משונה למדי.
חוצמזה, רציתי לציין שהשורה האחרונה מצחיקה בגלל שהיא תרגום מעברית; בריטי היה מרים גבה למשפט כזה. (:
חודש אדר שמח במיוחד.
[ליצירה]
או. הקדמה כה יפה ומרגיעה ואתה הולך ובונה משהו.. והפאנץ' קצת התפספס לי. יצא שתיארת מצב וזהו. ההרס הוא בשורה האחרונה. אין כאן תהליך, אין כאן תזוזה, אין כאן נגיעה. לא סיפק אותי.
אולי פשוט ציפיתי למשהו אחר..
[ליצירה]
נאמר יותר מדי פעמים. אם רק היית משאירה את זה לאווירת יום שישי וכניסת שבת, ולא מערבת את עניין ה"שבת משנה אנשים" היה מוצא לי חן כלכך. עכשיו יש טעם של שבת אולפנה..
[ליצירה]
מצוין. השורות הקצרות, והמילים המעטות בכל בית מעבירות הרגשה של עצירות כזו מצד הדוברת בשיר. כתוב היטב. התיאור הוא של מצב, והייתי סקרנית לדעת מה יעלה בגורלה של אותה אנוסה, האם אי פעם תשתחרר מהאזיקים ואם כן - איך? לכן זה מצוין בעיניי, כי אין כאן דיבורים על מרידה או בריחה. אלא כניעה טוטאלית מעציבה, צמודה והודקת.
[ליצירה]
הלוואי והיתה לי ספריה להתחבא מאחוריה.
קראתי את כתביה.
(תקרא, תקרא, אולי תרגיש כמו איזה בת 12, אבל אנה הייתה גם חת'כת סופרת)
היתה מתאימה לתקופה הזו ( חלפו 60 שנה, בכל זאת) יופי. כמו שייקספיר- timeless.
-אגב, קצת שרצתי ורבצתי פה, מקווה שזה בסדר.-
[ליצירה]
הדגשים על החיצוניות כשמדובר על משהו פנימי, ולמעלה מחיצוניות. כמו שיר שנכתב -- נקרא. משהו עמוק פנימי שמקבל ביטוי החוצה ומתהלך ומגיע ונשאב אל יעד פנימה.. ועולה ועולה.
נוגע.
[ליצירה]
עומר,
תודה.
כן, העליתי את היצירה הזו לפני חודש בערך.
והסרתי אותה בטעות. החזרתי אותה שוב, כי היא מהווה דמות חשובה אצלי (לא ממש קשה לנחש) כרגע בחיי.
תגובות