לעת סוף
מבטי נוגה,
פיסת שמים קטנה
עטפה אותי
לאור ירח,
כל גופי נלאה
חובקת געגועים
שהיו ושבו,
שמש חונקת אותי
מבעד לאותן שתיקות
רוח חדרה
לתוכי באורכה.
פיסת שמים קטנה
עטפה אותי,
לאור ירח
מבטי נוגה.
אושרת אלפי
-
במקום אחר לגמריי.... באמונה חזקה יותר בתקווה שרוח אלוקים איתי
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תודה תודה רבה על הפירגון!!!!!!!! [ליצירה]
- [ליצירה] **** מצויין, אהבתי, שיר קצר שאומר הרבה! [ליצירה]
- [ליצירה] אם היית מבינה עד כמה.... זה מתחבר אליי, כאילו כתבת עליי.... מקווה שהכאב הזה יעלם ומהר! תודה לך מורן.... [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים! העברת בצורה מאוד יפה את הכאב הזה, את הייאוש, החוסר רצון, כוח, "לא רוצה להפסיר לעשן אפילו לא בשבילך" אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] אכן אכן שיר מקסים....אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] קשה תחושה כבדה,חונקת... היה לי קשה לקרוא ובכל זאת היה קשה לעצור... אני מוכרחה להודות שזה העלה בי מספר תחושות כעס, כאב עצב. מייחלת לטוב. [ליצירה]
- [ליצירה] כתיבה מוצלחת ביותר אם כי דרוק שאקרא זאת שוב שכן...... כל הכבוד! [ליצירה]
- [ליצירה] שיר שהתאורים בו כביכול כל כך פשוטים אך מסוגלים בקלות להחיות את התמונה ולתאר אותה וזה מה שיפה כשקראתי את היצירה כל משפט הצלחתי לראות אותו ממש לדמיין את התמונה בראש...אהבתי [ליצירה]
- [ליצירה] מסכימה עם.. מסכימה עם אלה שהגיבו אכן יפה, מעלה אסיצואציה של בגידה, כך כך עצוב.... מקוהה שהסוף האמיתי אחר... [ליצירה]
- [ליצירה] *** מילה אחת אשר תספיק- מדהים. כתיבתך יפה...נהנת לקרוא את יצירותייך. [ליצירה]
