זה נשבר אצלי בידיים.
באצבעות מדממות
בלב שותת
ניסיתי לגחון, לאסוף את הרסיסים
ולא הצלחתי.
במקום זה רק
התמלאתי עוד ועוד דם.
נתקפתי אימה גדולה:
עולמי מונח לפני
ואין בידי לעשות
מאום.
[ליצירה]
יפה
הזכיר לי שיר של אדמיאל קוסמן (בנאדם מורכב בפני עצמו, ולא כ"כ חביב עלי, אבל בכל זאת...) . לא בדיוק אותו הרעיון אבל יש דמיון. קוראים לשיר "אינני מתנועע בשעת התפילה". הוא מסתיים ככה:
"אינני מתנועע בשעת התפילה. אני משליך את צרור
מפתחותי אל על ומעמיד פני מת. קר וקפוא."
[ליצירה]
סוערה
את גדולה! יכולת כתיבת הסיפורים שלך פשוט לא מצליחה לאכזב. כל פעם מחדש.
מצטרפת לחתלתול: יש בסיפור הזה איזו רגישות דקה ועצב שנרקם לאורך כל הסיפור, עד לתקווה. משהו אחר מסיפורים אחרים שלך.ככה נראה לי.
"האמונה - ציפור החשה באור ומזמרת
בעוד השחר עוטה אופל" (הרב קוק)
תגובות