לו ידעתי,
לקרב אותנו שוב
להזין את ניצוץ נשמתי ברוח הלב
להגביה שלהבת, ולהתיך השברים שליבי
לתפילה זוהרת.
אמיתִּי .
-
זה המקום לפעמים לפרוק קצת,
ולפעמים השפה לא מובנת
אלא למי שמקשיב היטב
לעצמו.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כנראה יש נקודות שפשוט אי אפשר להמשיך מהן לבד. ואם לורד אין ריח, אז באמת שכבר אין טעם. אין באיזה מקום ו [ליצירה]
- [ליצירה] אני דווקא מכיר את ההרגשה. זה לא באמת נכון, אתה יודע שלא, אבל אתה מרגיש ששום דבר לא מתחבר. רק לעצור, להתבונן בזה, להבין שזה דמיון, ושזה יעבור. אין חיים בלי אור. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה כיף לקרוא אותך. וזה כל כך אנושי, השיר הזה. וכלכך מלא תקווה. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה! אהבתי את המשחקי מילים. את כותבת יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] גם שקיעת השמש הפכה לקלישאה. וגם המילים עצמן. והעולם. תלוי איך מסתכלים על זה. --- ובאמת כל אחד הוא מיוחד, ככה אני חושב. [ליצירה]
- [ליצירה] זה היה בטעות. הסיווג. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו יפה. וברוכה הבאה. המשיכי כך. סגנון יפה, אולי קצת נתקע לפעמים אבל סה"כ גם זורם. [ליצירה]
- [ליצירה] * אבל לא הבנתי: למה היא משאלת המוות? גם הכותבת היא ערבה? [ליצירה]
- [ליצירה] וואו. יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא אוהב לרדוף אחרי רגשות, זה נראה לי מיותר. אתה אף פעם לא תמצא אם תחפש *שמחה*. זו התרכזות בדבר שלית לו מרמיה שלום, והוא רק הארה עליונה מהדבר העליון, אותו יש לחפש. זה מה שאני חושב. [ליצירה]
