מאמצת אל ליבי את האושר –
וכאב נאסף אל חיקי.
לא קרוא, מתלווה,
ולוחש לי ביושר:
כבר זמן. באה עת. אל תחכי.
אמונה
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] נכנסתי לתומי אחרי המון זמן והדבר הראשון שראיתי באתר הוא שיר חדש של אורי! איזה ממתק... כמו קרמבו או שוקולד אצל ויטלזון. :) תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] אורי יקירי, תשעה באב מאחורי. המועקה שימים אלו נושאים בחובם מתחילה להתפוגג ושירך נוגע בעומק ההקלה שתבוא. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה על הפרגון. איזה כיף לקבל תגובות. [די... די... תמשיכי.... :) ] אמונה. [ליצירה]
- [ליצירה] לכנרת ואמא שלום... תודה על תגובה מרגשת. איזה כיף להכנס אחרי כמה זמן ולגלות תגובות כאלו. תבורכנה. [ליצירה]
- [ליצירה] התשובה חלקית. את השירים שלך שנוגעים אכן באותם מקומות אני מכירה ומוקירה והם נפלאים בעיני. עדיין לא ברור לי האם אמת בסיפור שלך ,אם הזיה? האם אכן משאת נפשו היתה איסלנד? ואם זו אמת איך אתה , עדיין - מתמודד עם הידיעה הזו? [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מאוד. תודה [ליצירה]
- [ליצירה] כמה חזק הסיפור.. עכשיו כשנתגלה עוד אחד מן השדות בהם נקברו יהודים רבים שנרצחו צף סיפורך בזכרוני וצמרר אותי שוב. משהו בסיפור שלך לא נותן לי מנוח. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה קסם שיר מקסים. התוכן והצורה. פשוט יפהפה. [ליצירה]
- [ליצירה] ליוליה תודה על תגובותיך ועל השיתוף שבקע מתוכן - אם תעמיקי עוד מעט לתוך השיר תבחיני שהאהבה המושבת - זו שאינה נענית לבקשות של אהבתי הנכזבת - היא אותה אחת בבית האחרון כמו באחרים. לצערי... [ליצירה]
- [ליצירה] אורי, לא על זה בדיוק נאמר הפוסל במומו פוסל? ... :) ותודה על הפרגון. [ליצירה]
תגובות