בתפוח ניצני – האביב,
הכל קַץ משנתו
וחיי – תקומה שופע;
כנהרות – איתן,
בין הנירים,
הסביבה שוקקת רוח –
תמורות.
בשדה,
לובן – זיווניות פורח;
קריאתו של זרזיר,
מבשרת על מחזור – העונות…
[ליצירה]
בלי כל קשר
לאסוציאציות עם כרטיסי אשראי ומועדון למיניהם, לדעתי, לכל עובד מגיע כבוד.
עכשיו, לגבי כסא, אז לידיעתכם, חלק מרשתות שיווק בישראל, אוסרות על קופאיות לעבוד בישיבה.
[ליצירה]
לגבי שאלותיך
לדייט - פירושו: להכפיש; להשמיץ; להוציא שם רע למישהו.
לגבי החלפתי בין קובוץ לשווא, אז עשיתי את זה מטעמי חריזה.
השיר מכוון לאלה הנוטים להמעיט בתרומתה של ברית-המועצות לניצחון על האוייב הנאצי, שלמרבה צערינו, אנשים כאלה, מצויים בכל העולם.
ולגבי, מה שאתה מכנה "הכיבוש הסובייטי", אז נכון, ברית המועצות עשתה לא מעט שגיאות בעת כינון השלטון הסוציאליסטי במדינות מזרח-אירופה, אל זה לא היה כיבוש! זה היה שחרור, שהביא לכינונם של משטרים סוציאליסטיים בתמיכתם של המונים.
[ליצירה]
לגבי שירה אישית
למילון החדש. לדעתי, המשורר לא צריך להתמקד יותר מדי בכתיבת שירים בנושאים אישיים. מתפקידיו הראשוניים ביותר, של כל משורר המכבד את עצמו, זה להעביר מסרים בעלי משמעות ציבורית ולהגיב במילות שיר, על כל מאורע היסטורי או התפתחות פוליטית וחברתית.
בברכה!
[ליצירה]
רק להזכירך
כי לא דיברתי על משה רבינו (כמה שידוע לי, משה רבינו לא היה אלהים בעצמו); דברתי על אלהים בעצמו ובכבודו. ודת ישראל, בדיוק כמו כל דת (לפחות, במתכונתה המסורתית), הנה הונאה. ויהדות, יותר מכל דת אחרת, הצטיינה בבדלנות. עכשיו, למה קשרתי בין בדלנות לשנאת זרים? כיוון שיהדות, להבדיל מדתות אחרות, איננה דת עולמית, אלא לאומית במובן המצומצם ביותר של המילה. לכן, דווקא ביהדות, יש לא מעט מהגזענות, וללא כל קשר לתנועת ההשכלה.
אתה יכול, גם לטעון, כי נאציזם בגרמניה, גם היה תוצאה של תנועת ההשכלה.
[ליצירה]
[ליצירה]
לגבי מילים בשירה
נכון, בעברית הרגילה והמקובלת בדיבור היומיומי, צורות לשוניות, כגון: תִיסוֹרוּ, וכו', נחשבות לבלתי תקניות, אולם, בכתיבה ספרותית, מקובל ואף מותר לשנות מילים ולהתאיצן ליצירה מסויימת. ולגבי אנה שמש אזלת השנאה אנה..., אז במילה אזלת, התכוונתי לסיום; ואנה, אז פה פשוט שיניתי משמעות המילה, ושמתי אותה במקום: כאן; הֵנָה.
תגובות