אולי אין כאן מלים, פורצים, נבועים,
יש מעט תקווה.
אנשים נוברים (נבורים),
סיבה טובה
לאמון באות הכתובה בספרים.
דיו על גבי נייר קרום,
דף מקומט, הערות שוליים,(אנושיות) שאר סימנים
יביאו, כן, אני בטוח
לשמחת-השירים.
[ליצירה]
ענק. מעבר לרעיון הכללי שאומר ואומר. - הביטויים הקטנים האלה (הנגיעה הרדיואקטיבית של הגעגועים המוחלטים? קורן מאושר ביחס של 1:20 על כל דקת סלולארי??). כיף.
[ליצירה]
גם אני אוהב איך שאת כותבת. למרות שהמילה קרום נמצאת אצלי שלב אחד לפני אותה קבוצת מלים שאני לא נהנה לעשות בהם שימוש (ובקבוצה הזו כלולים למשל אדוות, עלווה, וקיסוס)
[ליצירה]
מצוין. זה נקרא לי יפה כשחשבתי על אדם בוגר שכותב את זה על עצמו.
מין פכחון בוהק שמתבטא דרך שימוש בילדותיות של ה'כותב'
וכן להפוך את זה כמשל (והפעם קראתי את זה כאמירה של ילד שאומר את זה בתמימות) למצבים אחרים חסרי מודעות שאנחנו חושבים שאנחנו כבר יותר חכמים מאתמול ונעשה הכל נכון, ואנו לא מבינים ששוב טעינו.
תגובות